איך להצליח בראיונות עבודה? כמה טיפים שאתם חייבים לנסות

שיטת ה-NLP עוזרת לנו להשתמש אחרת בכישורי התקשורת הבין אישית שלנו. האם NLP יכולה לעזור לנו להתכונן לראיונות עבודה ולשפר את סיכויי הקבלה?





ליאור ברקן, מרצה בכיר לשפת תכנות עצבית NLP, מסביר בפינתו בתוכנית "המקצוענים" כיצד להתמודד עם חרדות ופחדים, תוך שימוש בכלי שפת התכנות העצבית (ביטחון עצמי + שפת גוף).
 

כאשר אנחנו עוסקים ב-NLP, אנחנו למעשה עוסקים בשלושה חלקים: החלק של לפני הפעילות עצמה, החלק של מה שאנחנו עושים בראש שלנו תוך כדי העשייה, והחלק של העשייה עצמה.

כשחושבים על החלק של לפני העשייה – חשוב מאוד להגיע מוכנים לריאיון עבודה: מעבר למראה החיצוני ולאסתטיקה, אנחנו צריכים להקפיד על לבוש מתאים, ולפעמים להיות לבושים אפילו יותר. צריך גם לדעת לאיזה ארגון אנחנו הולכים, ומה התכונות שלו. אם אנחנו מסתכלים על ראיון עבודה בדומה למצב של נבחנים בבית ספר, אנחנו מגיעים מראש, אנחנו נלחצים, לא יודעים מה להגיד. וכששואלים אותנו שאלות, אנחנו מגיבים בפחד, אנחנו מגיבים מתוך התכווצות וזה ממש לא משרת אותנו.

האם אפשר לשלוט בזה? בוודאי.אנחנו צריכים פשוט ללמוד להסתכל על דברים בצורה אחרת. אם מסתכלים  למשל על ריאיון עבודה לא כמו מבחן, אלא כצורה של בחינה הדדית, בדומה ל״דייט״ בינך לבין הארגון.

אתם צריכים לבחון האחד את השני. אתם רוצים לבדוק שהארגון מתאים לכם, כמו שאתם מתאימים לארגון. בסופו של דבר אם המראיין שמולך לא נחמד, יכול להיות שאתה לא רוצה לעבוד בארגון שהאנשים בו לא נחמדים. יכול להיות שתרוויח הרבה מאוד כסף, אבל מאוד תסבול תוך כדי. אז ברמה הכלכלית יהיה נחמד, ברמה הנפשית יהיה מאוד מאוד קשה ומתיש.

מה עושים עם הרגשת לחץ מחשש לפספס את המשרה, או בגלל שיש הרבה תחרות על המשרה?

אף אחד לא מצפה מאדם להגיע לריאיון עבודה כשהוא כולו מלא ביטחון והוא יודע בדיוק לאן הוא מגיע, כי זה גם נראה קצת מזויף. אנשים מגיעים לריאיון עבודה והם מתרגשים, זה בסדר גמור כי מצפים מהם להתנהגות הזו. מצפים ממכם קצת להתרגש, מצפים להפגין מקצועיות ברמה מסוימת.

איך היית עוזר לבחור צעיר שמגיע לחוץ לריאיון עבודה?

קודם כל הייתי שואל אותו איך אתה יודע לפחד כשאתה מגיע לריאיון עבודה, או אפילו קצת לפני. הרי אם הוא מפחד, איכשהו הוא עושה לעצמו את זה באיזושהי צורה. רוב האנשים עושים את זה באחת משלוש צורות: או שהם מדמיינים לעצמם סרט של מה עלול להשתבש, או שהם אומרים לעצמם בתוך הראש "זה עלול להשתבש", בניסוח כזה או אחר ("המלל הפנימי"), או שיש איזו תחושה שמניעה אותם רחוק יותר.

במקרה של אדם שהדיאלוג הפנימי שלו הוא מה שנותן לו מוטיבציה, רק הפוכה, חשוב להבין זה שאם אתם משנים את הטקסט בתוך מה שאתם אומרים, זה לא עובד. אי אפשר  להגיד פתאום: "כן אני מסוגל, אני יכול", כי אתם מתחילים להתווכח עם עצמכם: "אבל אני לא באמת יכול, אני סתם אומר לעצמי". מה שאנחנו כן עושים בשיטת ה-NLP היא ההתעסקות עם הקונטקסט, עם ההקשר, עם המבנה שמסביב למילים שנאמרות.

אם אותו אדם אומר לעצמו את זה בטון שהוא טון שמזלזלים בו, אז הוא לא נותן לזה את אותו משקל שהוא נותן לזה אם הוא אומר את זה לעצמו בראש בצורה סמכותית. זאת אומרת, אם הוא אומר לעצמו "אני לא מסוגל, אני לא יכול, אני לא אצליח, אני אף פעם לא מצליח בראיונות עבודה, אני לא אגש…", אז זה מונע ממנו. אבל אם הוא היה אומר את זה בקול קצת מזלזל "אני לא מסוגל, זה לא יעבוד…", זה נשמע אחרת בתוך הראש, זה גם מקבל משקל אחר מבחינה של תחושה רגשית ואז אפשר לצאת לעשות.

וטיפ נוסף – כשאדם מגיע לתוך סיטואציה שהוא בא לעשות משהו, והוא כבר נתקע מבחינת הדיאלוג הפנימי, הקונפליקט הפנימי כבר נהיה גדול מדי, אנחנו כבר נמצאים בעודף של אדרנלין בגוף ואנחנו קופאים, ואז אנחנו מפספסים לפעמים את ההזדמנות להגיד משהו.

ליצור כימיה עם המראיין

רוב האנשים מעסיקים אנשים אחרים משתי זוויות. יש את הצד הלוגי של מי שאנחנו מחפשים לעבודה, התנאים הספציפיים, אנשים שיהיו גם מוכנים לעבוד בתנאים לוגיסטיים כאלו ואחרים, והצד השני הוא צד שמאוד עובד על הנושא של כימיה. כימיה זה רכיב שהוא מאוד מאוד קריטי, בעיקר עם מראיין, וצריך גם לזכור שיש איזה איזון שם. זה לא חבר שאנחנו יושבים איתו ונשתה איתו אחרי זה כוסות בירה בפאב, אבל זה אדם שאנחנו בהחלט צריכים להיות איתו באיזושהי רמת תקשורת פתוחה.

אנחנו יודעים בדיוק איך כימיה עובדת – דרך הפיזיולוגיה בתוך הראש ועד איך שזה מתבטא החוצה. ולמזלנו, שפת הגוף שלנו משפיעה על התחושה שלנו ולהפך. ולכן אם אנחנו נשדר שפת גוף שיוצרת כימיה, תתחיל להיווצר כימיה. לצורך העניין זה יכול להיות מאוד פשוט, החל מהתאמה של הטון, של הקול, דרך יציבה שהיא דומה.

זה חלק ממה שאנחנו מלמדים בפגישות האישיות עם לקוחות. הרבה מאוד ידע איך להיכנס לאותו תדר עם האדם שמולנו. גם ברמה של לא להיות הרבה מעליו או הרבה מתחתיו: אותו טון של קול, להשתמש באותן מילים. אנחנו בוחרים מילים כמייצגות את מה שיש לנו בתוך הראש. אז אם אני אגיד את אותו דבר שרציתי להגיד עכשיו, רק במילים שלך, את תביני אותי הרבה יותר טוב.

אז אם יושבים מול מראיין, כדאי לדעת לקרוא אותו ולנסות להתאים את עצמך אליו?

טעות מאוד נפוצה אצל אנשים, היא שהם חושבים שאם הם ישנו את צורת התקשורת שלהם, זה הופך אותם לפחות הם, וזה לא נכון. נניח שאני הייתי כרגע דובר אנגלית ואת היית צריכה כרגע לראיין אותי, כדי להשיג את אותן תוצאות, את היית צריכה פשוט לדבר איתי באנגלית כדי שאני אבין וכדי להגיע לאותן תוצאות.

זאת אומרת, כל מה שאת משנה זה את התקשורת, אבל התוצאה נשארת אותה תוצאה. אם המטרה שלי ליצור איתך כימיה, אנחנו יוצרים כימיה, אבל אני לא מאבד את המטרות שלי, שהן להתקבל לעבודה.


תגובות

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
מסקרן לשמוע מה יש לך להגיד!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *