בית > מאמרים על NLP > להפוך למגנט כריזמטי: מהו האתגר הפשוט שיגרום לנו לפתח אישיות הרבה יותר מושכת?

להפוך למגנט כריזמטי: מהו האתגר הפשוט שיגרום לנו לפתח אישיות הרבה יותר מושכת?

9 דצמבר 2018

היי,

בשבוע שעבר, חשפתי את 5 הביטויים שעשויים לפגוע בסיכויים שלנו לשכנע. השבוע, רציתי לחשוף סוד אישי שלי שהוא חד משמעית אחד הדברים הכי חשובים שעשיתי כדי לשפר את יכולת השכנוע שלי. וכן, זה יכול לעבוד עם ובלי קשר ללימודי NLP.

ככה סתם, באמצע התואר

פתאום זה הכה בי. ממש באמצע לימודי התואר שלי. למדתי רק חומר תיאורטי. ורק כדי שיובן נכון, אין לי בעיה עם מוסדות אקדמיים. יש לי בעיה מאוד רצינית עם תיאוריה לשם תיאוריה. כזו שלא מגובה בדרכי יישום. וזה הציק לי כל כך עד שלא יכולתי להתרכז. אז מה עשיתי?

מאוד פשוט. התחלתי לשנות את הדרך שבה אני בוחר קורסים. הצעד הבא, היה לשזור בתוך רשימת הקורסים שלי מספר גדול ככל האפשר של סדנאות יישומיות. ושם בדיוק, אחרי שכבר הכרתי את עולם ה-NLP, הכרתי את עולם הרטוריקה.

על רגל אחת, הרטוריקה היא אמנות השכנוע באמצעות שפה. או אמנות הנאום, אם תרצו. ספרים מדהימים, נכתבו עליה כבר בעת העתיקה על ידי אריסטו ואחרים. ספרים שבהחלט יכולים להפרות את המחשבה שלך, אם הנושא הזה מרתק גם אותך.

רק שמשהו אחד שלמדתי בקורסי הרטוריקה שעברתי, שינה לגמרי את הדרך שבה אני חושב על שכנוע אחרים. ויותר חשוב מזה, שיפר את היכולת שלי להתחבר עם אנשים. כן, אני מדבר על היכולת להתחבר עם כל אדם שהיית רוצה. אז בהחלט שווה להמשיך.

הוכחה מול הוכחה

בזמן ויכוח, קורה לרוב האנשים משהו מאוד מעניין מחשבתית. באותו הרגע, הדעה שלנו הופכת להיות מי שאנחנו. וגם אם ברוב חיינו אנחנו לא עושים שום דבר כדי לקדם אותה, בזמן הוויכוח זה שונה. אז, הדעה שלנו היא אנחנו. והאדם שמולנו הופך מיידית לחבר או אויב.

באותה נקודה, פועלת אצלנו הטיית האישור. הטיית האישור היא הנטייה של כל אחד מאתנו לחפש, לפרש ולזכור מידע בדרך שתוכיח שדעתנו נכונה. ולא סתם, אלא לסנן בצורה מאוד עוצמתית ומיידית כל מידע שלא מתאים לדעות שלנו.

כדי להמחיש את הטיית האישור, ניזכר בפעם האחרונה שהתווכחנו עם מישהו. בעיקר בנושא שיכולנו להוכיח שאנחנו צודקים. ואפילו הוכחנו. רק שהם, לא הסכימו להשתכנע. ויותר מזה, הם אפילו הביאו הוכחה הפוכה. אחת, שלא בטוח שבאמת מוכיחה את מה שנדמה להם.

רק שמאותו הרגע, מבחינתם ההוכחה שלהם טובה ושלנו לא. וזה רק גורם לכל אחד מהצדדים להתחפר עמוק יותר בדעתו. ובעוד שבחלק מהמקרים, ניתן לסיים את העניין באמירת "אז זו הדעה שלך וזכותך להחזיק בה", בחלק מהמקרים אי אפשר. כמו למשל בשיחת העלאת שכר.

האתגר שיעזור לנו להתחסן מהטיית האישור

עכשיו יש רק בעיה אחת עם ויכוחים שכאלה. לא משנה מי צודק. אם יש קהל, 2 המתווכחים יהפכו בשלב זה או אחר לצדקנים. אלה שעסוקים בלנסות להוכיח משהו בכל מחיר. ואנשים לא באמת נהנים לנהל שיחה עם כאלה. אפילו אם אחד מהם מאוד משכנע באותו הרגע.

ומאותו הרגע שאנחנו נתפשים כצדקנים, זה פוגע בצורה משמעותית בכריזמה. אותה יכולת לשכנע ולסחוף אנשים אחרים. בוודאי אם הם דעתם לא תתאים לזו שלנו בכל נושא. ובינינו, מה ההסתברות שדעתם תתאים לזו שלנו בכל נושא ובכל תחום?

במהלך לימודי הרטוריקה בתואר שלי, קיבלנו משימה מאוד מעניינת. משימה שגרמה לי לשנות את צורת ההתייחסות שלי לאנשים אחרים. והמשימה הזו, היא מעין חיסון להטיית האישור. רק שהיא דורשת מעט אימון מודע. וזה מה שצריך לעשות:

במהלך השבוע הקרוב, עלינו לשים לב לטריגרים שלנו. לדברים שגורמים לנו להתעצבן ולהתווכח. ולא להתווכח הפעם. אלא לפתוח קובץ וורד (ואפילו אפשר לעשות זאת בתגובות למאמר הזה) ובכל נושא ש"הדליק אותנו", לכתוב את הטיעון ההפוך.

לנו יש את הדעה שלנו. ויש לנו דעה גם על אלו שלא מאמינים בה. אני רוצה שנשים אותה רגע בצד. ונחשוב למה הם מאמינים בה. מבלי להאמין בה בעצמנו. ומצד שני, גם מבלי להתייחס אליהם בזלזול. פשוט להבין למה הם מאמינים שזה נכון.

אז, נכתוב לעצמנו על דף מה אנחנו היינו כותבים על זה אם היינו מאמינים במה שהם מאמינים. רק בשביל המשחק כמובן. לא כדי להחליף את דעתנו. רק שאז, משהו מאוד מעניין קורה לנו. משהו שיגרום לנו להפוך לסובלניים ומשכנעים הרבה יותר מאי פעם.

למה זה מחסן אותנו מהטיית האישור?

מכיוון שהנטייה הטבעית של רוב האנשים היא לחסום דעה של אחר, היא מחסלת גם את הסיכוי שיקשיבו לנו. הרי אם אנחנו לא מסכימים עם דעתם, למה שיקשיבו לנו. ואותו הדבר גם אצלם. רק שתרגול האתגר הזה, מחווט לנו בהדרגה את המוח אחרת.

בצורה הזו, אנחנו מתרגלים לקבל דעה אחרת לצד זו שלנו. בלי לפסול אותה. בלי "אבל". ופשוט לקבל שיש סיבה שהם חושבים אותה. ועצם הבנת הסיבה שהם חושבים את מה שהם חושבים, מאפשרת לנו להקשיב. לשכנע יותר בקלות. ולפעמים אפילו להבין שאנחנו טועים.

באותה המידה, ברגע שאנחנו מבינים שזכותם של אחרים לחשוב אחרת, זה גורם לנו להפסיק להתווכח כל הזמן. והשילוב בין המקום שאנחנו נותנים לדעות אחרות ליכולת להקשיב מבלי לשפוט ולהבנה עמוקה יותר של האדם שמולנו… הן בדיוק הדבר שיגרום להם להמשך אלינו.

עכשיו, מסקרן אותי לשמוע אחרי התרגול: איך עבד לך? מה השתנה בדרך שבה אחרים מגיבים אליך?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור

 

נ.ב. אם כבר למדת NLP ולא עשית את זה אצלנו, פתחנו אתר מיוחד בשבילך. אתר שמכיל קורסים אינטרנטיים שישדרגו את כלי ה-NLP שכבר יש לך. ועד סוף חנוכה (או 30 אנשים שיירשמו לכל קורס, מה שיקרה קודם) יש הנחה של 200 שקלים.

אז מה צריך לעשות כדי לקבל את ההנחה? פשוט. להיכנס לאתר ההשתלמויות, להתחיל את תהליך הרכישה ולהזין את קוד הקופון bestOfthebest2018 באזור המתאים. ועכשיו, לקישור: https://www.nlptools.co.il

אם כן למדת אצלנו, יש לך כבר את הגישה לתכנים האלה ללא תוספת תשלום בתוך הרשת החברתית שלנו. ואם בא לך ללמוד אצלנו ועוד לא הספקת, מחזור 90 מתחיל ב-8 לינואר. כדאי לך לשריין מקום מול חן בטלפון 03-7445197.

תגובות למאמר

| 6 תגובות
  • רגע, לא הבנתי משהו – אתה הרי מדבר על סוג של אמפתיה. אז אני מבין את הצד השני, נכנס לראש שלהם, וכמו שאמרת, בלי להזדהות לגמרי ולומר שאני טועה, אבל הצד השני לא עושה כמוני, איך זה ימנע ויכוחים?

    • היי זאב,

      הם לא אמורים מעצמם להימנע מוויכוח, רק שלפי תפישת ה-NLP האדם שמודע הוא זה שתפקידו הוא ליזום את השינוי אם הוא נדרש. המהות של מנהיגות (אפילו אם היא רק בשיחה סתמית או רגילה) היא לעשות קודם אנחנו ובכך להוביל את האדם שמולנו להבין שאין בכך סכנה ולבצע בעצמו. בצורה הזו, אם אנחנו מגיעים בצורה יותר אמפתית לשיחה, הצד השני ייטה להקשיב לנו יותר גם הוא ולא ישר להינעל ולהילחם.

      ביצוע האתגר שהצעתי אמנם מוביל לאמפתיה ובנוסף לעוד 2 דברים חשובים שימנעו את הוויכוח: הראשון, הוא לגרום לנו שלא להתווכח כאינסטינקט ראשוני (אמפתיה על הדף היא מאוד פשוטה רק שהאינסטינקט של רוב האנשים מול דעות מנוגדות הוא להצטדק ולהתווכח). זה כשלעצמו והסכמה חלקית (נניח עם הרגש שלהם) יכול לפתוח אותם להקשיב לדעה שלנו מבלי להילחם בה. השני, הוא להביא אותנו להקשיב למילים ולטיעונים שבהן האדם השני משתמש (במקום לתייג אותו אוטומטית כבעל דעה X וכל מה שמשתמע ממנה). המילים והטיעונים שלו הם הבסיס לשכנוע שלנו.

      ויש עוד משהו אחד שהוא בונוס: כשאנחנו לא סותרים אוטומטית דעות אחרות ומניחים את שלנו לרגע בצד, אנחנו יכולים בעצמנו לבחון את ההנחות שלנו. זה כשלעצמו, איפשר לי (ולא רק לי) ללמוד דברים חדשים ולגלות גבולות חדשים ליכולות ולידע שלי (ולפעמים סתם לגלות שטעיתי, גם זה קורה).

      מקווה שעזרתי למקד (ואם לא, תכוון אותי מעט ואשמח לענות).

      • טוב,
        פשוט זה בעיקר קורה בקונפליקטים בין גברים לנשים, אצלי לפחות. וידוע שיש פערים בתפיסות, מה שאני מבין ומה שהיא מבינה אפילו מסיטואציה ששנינו חווים..
        האתגר שהצעת תקף באותה מידה גם לשיחות עסקיות, או בין חברים, וגם זוגיות וכיו"ב?

        • זו בדיוק החוכמה. אם אתה שם בצד את הדעה שלך ומוכן להקשיב, אתה מבין את סוג ההגיון שמרכיב את הדעה שלה (זאת אומרת את הנחות הבסיס ואיך יכול להיות שהיא בכלל חושבת כמו שהיא חושבת) וההגיון הזה, בשילוב עם הבנת המקום שבו היא נמצאת מחשבתית, הוא הבסיס לשכנוע.

          האתגר תקף באותה מידה לכל תחום בחיים. תאמין לי, זה יעשה שינוי משמעותי בדרך שבה אתה מבין את האנשים שסביבך.

  • מאמר מאלף לחיים. תודה רבה!

נשמח לשמוע מה דעתך:

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?