בית > מאמרים על NLP > מהו הדבר (הקטן) ששכחנו לעשות ויהפוך אותנו להרבה יותר כריזמטיים?

מהו הדבר (הקטן) ששכחנו לעשות ויהפוך אותנו להרבה יותר כריזמטיים?

19 ינואר 2020

היי,

בשבוע שעבר, הסברתי איך לגרום לאנשים להגיב יותר לפרסומים שלך בפייסבוק באמצעות שינויים קטנים בבחירת המילים שלך. היום, נחזור למסע שלנו בעקבות פיתוח הכריזמה שלנו (עם או בלי NLP) ונתמקד בדבר האחד שיהפוך אותנו בן רגע להרבה יותר סוחפים.

הכל התנגש בתוכו

ברגע של עצבים, הוא סגר את האפליקציה. אם זה היה מהטלפונים של פעם, הוא היה טורק לה את הטלפון בפנים. רק שלא בטוח שהיו לאפליקציות טלפונים בתקופה ההיא. ועדיין, הוא היה ממש עצבני. לא עד כדי שלא יפתח אותה שוב, רגע לאחר מכן. ועדיין… היה עצבני.

כל הזמן הוא ראה שם אנשים מצליחים. כותבים על ההצלחה שלהם. מצטלמים כשהם מפגינים את ההצלחה האישית והעסקית שלהם. והכי גרוע, את כמות האנשים שמפרגנים להם. ולמרות שידע שחלק גדול מזה הוא סתם הצגה, זה עדיין עצבן אותו. מאוד.

הוא לא רצה להשתנות. להתנהג כמו מי שהוא לא. ומצד שני, רצה מאוד להצליח. הרגיש כאילו שהוא האחרון בתור. כאילו כולם כבר בדרך לשם. רק שהוא, עוד לא סגור בכלל מה הוא רוצה. מה הוא רוצה מעצמו. מה הוא רוצה לעשות בחיים. מי הוא רוצה להיות. והכל התנגש בתוכו.

אותנטיות יעילה

להיות אותנטי. זה שם המשחק. רק שלא מספיק להיות "מי שאנחנו" כדי לסחוף אחרינו אנשים. אחרי הכל, יש הבדל בין להיות בול עץ לבין להיות שולחן. עבור העץ, הוא הרבה יותר "הוא" כשהוא בול עץ. רק שכשמישהו מחפש שולחן, הוא יחפש משהו שמתפקד כבר כמו שולחן.

אנחנו אף פעם לא מפסיקים להיות מי שאנחנו. גם כשאנחנו מתנסים בהתנהגות שהיא לא ה"טבעי" שלנו. כי אחרת, לא נלמד כלום. בפעם הראשונה שלמדנו לכתוב, זה לא היה טבעי. בפעם הראשונה שלמדנו לנהוג, זה לא היה טבעי. עובדה, לא היה לנו את זה קודם.

בבסיס שלנו, אנחנו תמיד נישאר מי שאנחנו. זו הסיבה שהתאהבתי בתחום ה-NLP. הוא לא שואף לשנות את מי שאני. אלא רק לזהות איך אני מעדיף להתנהג ולחשוב. וללמוד איך להשתמש בדרך הטבעית שלי, בצורה שמייצרת לי תוצאות טובות יותר בחיים.

היכולת לפתח מיומנויות היא הדבר הכי מדהים בלהיות בן אנוש. לקחת את מי שאני ולפתח סביבי את היכולות שיעזרו לי להצליח יותר. כמו איברים נוספים. איברים פנימיים שמאפשרים לי להגיב נכון יותר עבורי ועבור אחרים. וזו לא פחות אותנטיות. אלא אותנטיות יעילה.

מה צריך לעשות כדי לפתח את הכריזמה?

יש הרבה דברים שאפשר ללמוד כדי להיות הרבה יותר כריזמטיים. החל משיפור יכולות התקשורת הבין אישית וכלה בשליטה טובה יותר בשפת הגוף. אפילו יצרתי קורס על כריזמה. רק שלא על אלה אני רוצה לדבר במאמר הזה. אלא על משהו הרבה יותר בסיסי.

כל כך בסיסי, למען האמת, שזה מאוד ברור לנו כאנשים שאוהבים אנשים כריזמטיים. רק שכשאנחנו רוצים להיות אנשים כריזמטיים, אנחנו שוכחים מזה לגמרי. כאילו שזה מובן מאליו ושקוף לחלוטין בו זמנית.

אחת הסיבות שאנחנו נמשכים לאנשים כריזמטיים זו הדרך שבה אנחנו מרגישים כשאנחנו בנוכחותם. הם לא סתם אנשים שכיף לנו איתם. זה חלק מהעניין. זה פשוט לא הכל. הסיבה שאנחנו אוהבים להיות בנוכחותם היא שהם מגדילים אותנו באיזו שהיא צורה.

לפעמים, הם גורמים לנו להיות יותר חכמים. יותר נחשקים. יותר מצליחים. ואפילו משייכים אותנו לקבוצה שבה אנחנו רוצים להיות. כזו, שבה אנחנו חלק ממשהו גדול יותר ומוצלח יותר מהמקום שבו אנחנו נמצאים היום. ואחרים? לא שונים מאתנו בהרבה.

איך להגדיל אנשים ולהפוך להרבה יותר כריזמטיים?

כשאנחנו רוצים להפוך ליותר כריזמטיים, עלינו לחשוב על האנשים שאיתם אנחנו מדברים. ועל הערך שנוכל לספק להם. לא מתוך השערות. אלא מתוך הקשבה ותשומת לב. זו כשלעצמה, תכונה שמושכת אנשים. הרי מי באמת מקשיב לנו ונותן לנו תשומת לב אמיתית?

אני לא מדבר על להפוך לטיפוס שכל היום מנסה לגרום לכולם להיות מרוצים. ההבדל הוא פשוט. זה שמנסה לרצות אחרים, כל הזמן שואף שלא לשנות את מצבו של האחר. רק לגרום לו להיות מרוצה. רק שזה, לא באמת מגדיל את אותו האדם.

העיקרון שמוביל אותנו פה הוא לדאוג שבכל שיחה אתנו, האדם שמולנו ייצא עם יותר מאשר כשנכנס. יהיה לו יותר ידע שיעזור לו. או שאלות שיכוונו אותו לפתרון שהוא מחפש. או כלים טובים יותר להתמודדות. ואפילו "סתם" כתף תומכת לעת צרה.

כל עוד הם ייצאו מהפגישה עם משהו שהם צריכים או יכול לקדם אותם, הם ירצו לפגוש אותנו שוב. ויותר מכך, השפענו עמוקות על החיים שלהם. נתנו להם את הערך שבאמת היו צריכים מאתנו. ערך, שהם לא מקבלי בכל שיחה או סיטואציה.

מה חשוב לזכור?

יש רק דבר אחד שחשוב לזכור בנקודה הזו. הערך שאנחנו נותנים לא אמור לבוא על חשבון יחסי האנוש. פיתוח יכולות התקשורת וההקשבה שלנו, היא קריטית. יש פה איזון מאוד עדין. הרי גם אנשים שאנחנו תופשים לפעמים כנודניקים רוצים בסך הכל לתת לנו ערך.

רק שכאן יש קאצ' שקשור למה שכתבתי מקודם. עצם כך, שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה הערך שהם רוצים לקבל, לא אומר שהם רוצים לקבל אותו. או לקבל אותו בצורה הזו. ולכן, עלינו להיות קשובים למה שהם אומרים לנו. ואפילו יותר מכך – למה שהם משדרים לנו.

על מנת שיקשיבו לנו, אנחנו צריכים למלא את התפקיד שהם צריכים שנמלא. לעתים, זה תפקיד של חבר תומך. לעתים, של מורה או הורה. לעתים, של יועץ שרק נותן עצה. ולעתים, של אדם שמקשיב ומכיל את מה שיש להם להגיד.

זה המקום עבורנו לשים את האגו שלנו בצד. להיות שם עבורם. לא מתוך מקום של התרפסות והקטנה עצמית. אלא מתוך מקום שבו מתוך החוזקה שלנו, אנחנו מבינים שלא הכל סובב סביבנו. ועצם כך שאנחנו מאפשרים להם להיות מרכז השיחה, הופכת אותנו למרכז עולמם.

עכשיו אשמח לשמוע בתגובות שמתחת למאמר: מה דעתך עליו?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור

תגובות למאמר

| 14 תגובות

נשמח לשמוע מה דעתך:

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?