בית > מאמרים על NLP > חלק 2: האם צדקת בניתוח תמונות שפת הגוף מהשבוע שעבר?

חלק 2: האם צדקת בניתוח תמונות שפת הגוף מהשבוע שעבר?

1 פברואר 2021

היי,

בפעם הקודמת, הצגתי אתגר מעניין שיחדד את יכולת קריאת שפת הגוף שלך. האמת, שהפתיעה אותי ההיענות לאתגר. חלק ענו באתר, חלק בפייסבוק וחלק במייל והתשובות שאנשים שלחו היו מעולות. אז קודם כל, לפני שנמשיך – שאפו ענק למי שהשתתף!

אם לא הספקת ובא לך לבצע אותו, אני מזמין אותך להיכנס לפוסט משבוע שעבר ולשבת כמה דקות על האתגר, לפני קריאת המאמר הזה. ולמה? כי במאמר הזה אנתח את התמונות ואסביר למה שאלתי את השאלות הספציפיות על כל תמונה.

כמה שאלות שראוי שיישאלו

קודם כל נתחיל משאלת השאלות שבאמת נדרשות ביחס למאמר המאתגר משבוע שעבר: למה? למה בחרתי דווקא את התמונות האלה? למה בחרתי את השאלות ששאלתי? ויש סיבה טובה מאחורי כל אחת מהתמונות והשאלות.

כל התמונות שבחרתי היו תמונות ממאגרי תמונות (בתשלום). ולא רק כי זה מאפשר לתגמל את אלו שצילמו. אלא כי זה אומר משהו על כל התמונות האלה – הן תמונות מבוימות. כאלה שלרוב לא מכילות אינטראקציה טבעית שמתרחשת ובמקרה נקלטה בעין המצלמה.

וזה דבר שרבים שוכחים כשהם בוחנים תמונות (בעיתונות נניח). אם ניסית אי פעם לצלם אדם בתזוזה, רוב הסיכויים שהן יהיו מטושטשות. ולעתים קרובות, אם ה"דוגמנים" נמצאים בפוזיציה יפה מדי, רוב הסיכויים שמישהו ביים אותם לעמוד ככה. ועל זה רובכם עליתם.

להחליק את זה לעצמנו בראש

כשאנחנו מסתכלים על תמונות, אנחנו מנסים לשער מה קורה בהן, עוד לפני שאנחנו בוחנים את הפרטים. זה אוטומטי. המוח שלנו עושה את זה מבלי שנהיה מודעים, כדי לחסוך זמן. קצת כמו להניח מה אדם כתב ולהגיב לדבריו, לפני שבאמת עצרנו לקרוא מה באמת כתב.

רק שזו הנטייה הטבעית שלנו. אנחנו מנסים לסווג דברים שקורים. משווים לדברים שקרו בעבר. או חושבים בראש שלנו מה בטח קורה. רק שזה מפריע לנו לבחון את המציאות כפי שהיא. וזה, מפריע לנו מאוד כשאנחנו מנסים לקרוא שפת גוף.

בגלל זה, השתדלתי לשאול שאלות מכווינות. כאלה שיכוונו אותנו דווקא לפרטים הקטנים. אלו שבדרך כלל, המוח שלנו היה מחליק. רק כדי שזה יתאים לסיפור שרץ לנו בראש, של מה שלדעתנו קורה שם. ואם נעבור תמונה, תמונה, נגלה בדיוק מה קורה בכל אחת מהן.

תמונה 1

א. בצורה מפורטת ככל האפשר, למה שמת לב בהבעות הפנים שלה? – אם נסתכל על אזור השריר שמאחורי הגבה, נוכל לראות שהיא מרימה את החלק הפנימי של הגבה (לא את כל הגבה). נניח לצורך העניין שההבעה שלה סימטרית (כי אין לנו סיבה לחשוב אחרת).

השריר העליון של הלחי שלה רפוי. ואילו השריר התחתון של הלחי שלה, ביחד עם שרירי הפה העליונים והתחתונים מכווץ את השפתיים. עם זאת, אנחנו רואים את החלק הבשרני שבשפתיים. כלומר, יש פה מעט שרבוב שפתיים כלפי חוץ.

דבר אחד נוסף שאפשר לראות פה הוא את הטיית צדי השפתיים כלפי מטה. וזה, יכול בהחלט להתחבר למבט שלה, שבו האישון מורחב, כאילו בוהה קדימה. את זה ספציפית, אפשר גם לשייך לעובדה שמצלם אותה מישהו, כנראה יותר מפעם אחת.

ב. מה לדעתך היא מרגישה? זו שאלה טריקית כי היא מחולקת ל-2: מה היא מרגישה ומה הפרשנות שלנו. את התחושה, אף אחד לא פספס. היא עצובה. רק שמה שמעניין, הוא הדרך שבה כל אדם הסביר את העצב הזה. כמו למשל, אכזבה ודאגה שעלו בתשובות לא מעט.

אז למה שאלתי את השאלה אם זה כזה טריקי? כי זה מה שאנחנו עושים אוטומטית. קולטים במדויק ואז "מלכלכים" את הזיהוי בסיפור שלנו. זה שמסביר מה קרה. ואם נתרגל להשהות את הסיפור שלנו ולבדוק פרטים נוספים, אנחנו עשויים לקבל תמונת מציאות מדויקת יותר.

תמונה 2

א. בצורה מפורטת ככל האפשר, למה שמת לב בהבעות הפנים שלהם? שפתי הימני עולות קצת כדי ליצור חיוך. יש לו קמטי הבעה בקצה העין. על פניו משהו שהיינו מצפים מחיוך טבעי. רק שזה אמור לקרות כשהחיוך מכיל יותר שיתוף פעולה משרירי הלחיים. וזה לא קורה פה.

האמצעי, מחייך רק בצד אחד של פיו. העיניים שלו מצומצמות. והמבט שלו, מופנה אל הכוסות ולא אל אחד משני האנשים האחרים שבתמונה. הייתי משער שאולי זה בגלל התאורה, רק שהיא מגיעה מאחורה ומהצד. לא אמורה לסנוור אותו מהזווית הזאת.

השמאלי מחייך. הלחיים עולות. גם כאן לא יותר מדי. לא מספיק כדי ליצור את קמטי ההבעה שבקצות העיניים שמשום מה נמצאות גם אצלו. רק שהשפה העליונה שלו מוזרה. כאילו מתכנסת פנימה וחושפת שיניים. גם העיניים מצומצמות. וזה… מוביל למסקנה אחרת מהצפוי.

ב. האם שלושתם באמת מחייכים לדעתך? אף אחד מהשלישייה הזו לא מחייך. הימני מזייף חיוך וזקוף מדי, האמצעי מביע זלזול והשמאלי מזייף חיוך ברמה שאפילו מכעיסה אותו. אולי זה בגלל שזה צילום מקצועי והם מדגמנים "שלישיית חברים מחייכת".

ג. מה מוזר בתמונה הזאת? יש סיבה למה לא נעצרתי בשאלה הקודמת. יש כאן כמה פרטים קטנים שלא מתחברים. מעבר לכך שהחיוכים מזויפים. נתחיל מהבחור השמאלי. הכתפיים שלו גבוהות מדי. כנראה כדי להרים את הכוס לזווית שתצטלם יפה. זה מאוד לא נוח או טבעי.

הוא גם יושב בקצה הכיסא שלו. אפשר לראות את זה לפי הטיית המותניים שלו. והדרך שבה החולצה מעט נמתחת מעל הרגל שיושבת שקועה יותר על הכיסא. יכול להיות שבגלל שלא נוח לו הוא כעוס. זה בהחלט הגיוני.

האמצעי יושב לצד השמאלי ולא באמת קרוב אליו. הוא מאוד רחוק באופן יחסי מהשולחן. במיוחד בהנחה שהוא שותה בירה עם חברים שלו. וזה, בלי לדבר על כך שבמקום שבה הוא אמור להניח את הכוס (בגלל המרחק) יש את הסכו"ם של החבר שלו. איפה יניח את הכוס?

השמאלי יושב בזווית ישרה של הגוף כלפי השולחן ולא כלפי חבריו. שזה מאוד מוזר. הם מתמתחים כלפי הרמת הכוסית, בעוד שהוא יושב זקוף במקום ולא נוטה כלפיהם. ועוד משהו. רוב הסיכויים ששתה מהכוס שלו והם לא. אפשר לראות את זה לפי כמות ומיקום הקצף.

תמונה 3

א. בצורה מפורטת ככל האפשר, למה שמת לב בהבעות הפנים שלהם? בגדול, יש רק 3 אנשים שאפשר להתייחס אליהם. נתחיל עם זו שלבושה בלבן. בדומה לאיש השמאלי בתמונה הקודמת, החיוך שלה מכווץ ואפילו מעט כעוס, כשהשפה מתכנסת ואיתה גם הגבות.

אותו הדבר עם הבחור שבצד שמאל. הגבות המתכנסות יכולות לרמוז על כעס או ריכוז. רק שאיננו רואים באמת את שפתיו. אז ניתן לו ליהנות מהספק ונניח שהוא מרוכז. רק שכנראה שהוא לא מרוכז בזו שלצידו, כי הוא שומר על קשר עין בזמן שהוא מדבר עם מי שמולו.

הבחורה שלידו דווקא מחייכת משהו שנקרא חיוך מאופק. חיוך קטן עם שפתיים קצת מכווצות. כאילו שמספרים לה משהו מצחיק שעוד מעט מגיע לחלק הכי מצחיק. הגבות שלה למעלה בצורה שמסמלת שהיא הופתעה (או ביקרה אצל קוסמטיקאית קטלנית במיוחד).

ב. כמה מהקבוצות האלה באמת נמצאות במהלך שיחה? ובכן, זו שאלה מטעה מ-2 סיבות. הראשונה, היא שזו תמונה שרוב הסיכויים שבוימה. לפחות 2 הזוגות שבפוקוס. השני, היא בגלל שאנחנו לא יכולים לדעת מה קורה אצל אלו שאנחנו לא רואים. או לא רואים באופן ממוקד.

אם אני הייתי צריך לנחש, הייתי מהמר רק על הקבוצה שבצד שמאל. בכל השאר, השיחה היא מרומזת. בין אם זה בגלל היציבה של אנשים בשיחה, קשר העין או כל תגובה שהיא. רק שהיחידים שאנחנו באמת רואים שמדברים, הם אלו שבצד שמאל.

ג. כמה מהאנשים האלה באמת מדברים כרגע? בפועל, היחיד שאנחנו רואים מדבר הוא הבחור שבקבוצה השמאלית שקרובה אלינו. הבחורה שלידו יושבת בסקרנות שאולי יכולה לרמז שהייתה רוצה להיות פעילה יותר בשיחה. רק שרק הוא מדבר בתמונה הזו.

לסיכום

כדי להפוך לאמני קריאת שפת גוף, צריך להתאמן. ולפני שאנחנו מתאמנים על קריאת שפת הגוף, עלינו קודם להתאמן לשים לב לפרטים הקטנים. בלי הסיפור שלדעתנו קורה שם. המידע הנקי. לחבר סימן לסימן. ורק אז לשים לב מה קורה שם באמת.

עכשיו, בתגובות שמתחת למאמר אשמח לקרוא: האם נהנית מהסגנון של 2 המאמרים האלה? עד כמה צדקת? ולא פחות חשוב מכך, האם שמת לב לדברים נוספים שלא כתבתי?

שיהיה לך שבוע משובח,
ליאור

תגובות למאמר

| 6 תגובות

נשמח לשמוע מה דעתך:

    רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?

      רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?