בית > מאמרים על NLP > כולם צחקו עליה, אז היא החליטה לעשות משהו שהשאיר אותם בהלם…

כולם צחקו עליה, אז היא החליטה לעשות משהו שהשאיר אותם בהלם…

26 ינואר 2014

היי,

בשבוע שעבר, הבאתי 5 שיטות שיגרמו לקול שלך לשדר כריזמה. השבוע, כחלק מהמסע בעקבות פיתוח הכריזמה שלנו רציתי להגיע אל הנושא מזווית קצת אחרת. אבל לפני זה, רציתי להביא לך סיפור מניסיונה של דנה (שם בדוי לבקשתה), אחת הנשים הכריזמטיות ביותר שאני מכיר אישית.

הסיפור של דנה

דנה עצמה את עיניה לשנייה. יכלה להרגיש איך הכל רוטט באוויר. עכשיו, כשזה היה מאחוריה היא הסכימה להתוודות גם בעיני עצמה. היא קיוותה להיות אחרי שזה כבר ייגמר. וזה הרגיש בדיוק כמו שהיא ציפתה. מותח. מרתק. מסקרן. משחרר. היא חייכה.

בהתחלה הם לא האמינו בה. מבחינתם זו הייתה עוד הרפתקה מטופשת. עוד משהו שהיא תתחיל לעשות ואחרי שתספר לכולם, יצוץ משהו חדש שתתחיל לעשות. וחוזר חלילה. זה לא שהם טעו לגמרי. ככה בדיוק היא הייתה. אבל זה היה אז ועכשיו זה עכשיו.

הקהל עמד לכבודה 3 דקות שלמות ומחא כפיים. היא לא ידעה שהיא מסוגלת להיות כל כך טובה. נזכרה באותו היום. באותו הדבר שהבינה. הדבר שהתחיל את הכל. זה שגרם לה להתחיל להתמיד. זה שהביא אותה לעמוד מולם. ודמעת אושר קטנה דלפה לה לאורך הלחי.

והכל התחיל כל כך במקרה. ישבה בבית. קראה משהו מול מסך. חשבה לעצמה שהגיע הזמן לעשות שינוי. הקול בראשה אמר לה למה לטרוח, נתחיל אחר כך. והיא הפסיקה להאמין לו. פתאום. וקול חדש עלה לה שם. שהיא דווקא מסוגלת לעשות את זה.

אחרי שנייה בה בחנה למה היא שומעת כל כך הרבה קולות בראשה, היא החליטה לבחור לאיזה קול להאמין. אם שניהם נמצאים שם בפנים, היא חשבה, למה לא לבחור לבד למי מהם להקשיב. וזו הייתה ההחלטה הטובה ביותר שעשתה בחייה.

משהו אחר בעיניים

כשישבתי עם דנה בפעם האחרונה היה לי ברור שמשהו השתנה בה מהפעם הקודמת שנפגשנו. היה משהו רגוע בעיניים שלה. משהו נחוש. כאילו הדליקה בראש את המתג שכולם מחפשים. ידעה בדיוק מה היא עושה. בדיוק למה היא בוחרת את הבחירות שלה.

לא הפתיע אותי שכולם דיברו על הכריזמה שלה. אחרי הכל, זה לא משנה שלמדה NLP אצלנו ועברה גם הכשרות אחרות במקומות אחרים. זה לא היה רק זה. כלים הם לא הדבר שגורם לאדם להצליח. כלים הם רק הדרכים שלו לממש את היכולות הפנימיות ואת הנחישות שלו.

זה אחד הדברים שהכי משך אנשים אליה. היא ידעה מה היא רוצה. היא ידעה איך היא רוצה להשיג את זה. הייתה מוכנה לצרף לדרך את כל מי שהיה להם הרצון והדחף להצליח איתה. והם העריכו אותה בדיוק בגלל זה. משהו במי שהיא הביא אנשים להזדהות ולהצטרף למסע שלה.

על סיפור החיים הקשה שלה יכולתי לכתוב ספר. על המאבק שלה לשמור על הזוגיות עם בת הזוג שלה. על גידול הילדים. על קושי כלכלי עצום. על הסביבה התחרותית והלא תומכת שליוותה אותה במשך שנים. ושום דבר מזה לא רלוונטי עבורה כרגע. היום, כשהיא דוחפת קדימה.

רציתי לצלם איתה סרטון שבו היא תיתן קצת טיפים שיעזרו להתחיל לעבור את השינוי שהיא עברה. למרות שהיא הסכימה שאנדב מעט פרטים אישיים עליה, היא העדיפה שלא להצטלם. במקום זה היא ביקשה שאעביר לקוראים שלי מסר. וזה המסר שאותו רצתה שאעביר בדבריה:

============================

המסר של דנה (בהחלט שווה לקרוא עד הסוף)

אין סוד. כשאמרו לי שכל מה שצריך לעשות כדי להצליח הוא לקחת החלטה, חשבתי שהם סתומים. הנה החלטתי. ושום דבר לא השתנה. אז אולי צריך להחליט אחרת. כי יש אנשים מצליחים הרי. ואולי הם חושבים אחרת ממני. אולי אני הסתומה.

למרות שהיום אני בטוחה שהם צדקו, לא היה לי מושג איך להתחיל לקחת את זה ולעשות עם זה משהו. בדיוק כמו העצה המוזרה "פשוט תהיי עצמך". מי אני עוד אם אני לא אני. ואם אני אינני אני אז מי אני בכלל כמו שאמר קונילמל. תזהו בבקשה את הציטוט. שלא ארגיש זקנה ממש. תודה.

ואני הייתי שם תקועה, אחרי מלא הרפתקאות. כולם הבטיחו לי כסף מהיר. איפה לא הייתי. שיווק רשתי. שיווק באינטרנט. הקמתי עסק שקרס. חזרתי להיות שכירה. פיטרו אותי בתירוץ מוזר כי לא הסכמתי לשכב עם הבוס שלי. ודווקא הייתי זורמת איתו אם היה מבקש יפה.

בת הזוג שלי עד היום לא חושבת שהבדיחה הזו מצחיקה. אז אתך הסליחה, מאמי.

יום אחד מצאתי את עצמי לבד. בלי אף אחד. כאילו, כולם היו שם. אבל רק שלום-שלום. לא באמת היו שם בשבילי. כולם אמרו שיזרקו מילה. יעזרו לחפש עבודה. ושום דבר. אני מצדי רציתי לעבוד. אבל לא חזרו אליי. למרות ששלחתי המון קורות חיים.

יותר מדי מוכשרת. אובר קוואליפייד. זו כאילו מחמאה שאומרת שאני וונדר וומן. רק שבצד השני שלה נמצאת המציאות – לא רוצים לשלם לי את השכר שמתאים לכישורים שלי. כנראה המחמאה הכי לא מחמיאה בהיסטוריה. השנייה אגב היא "יש לה חוש הומור טוב" לקראת בליינד דייט. זה אומר שאת שמנה.

אז החלטתי לחזור להיות עצמאית. אבל בלי שטויות הפעם. וזה לא שהתכוונתי לשטויות פעם, פשוט הייתי נורא נדבנית. נתתי זמן בחינם. וכל רעיון עסקי שמישהו הציע ישר אמרתי "למה לא". וזה דווקא נחמד להרגיש שאת כל הזמן בהרפתקאות. כאילו כל בוקר את הכוכבת בסרט מרתק אחר.

הפעם, החלטתי לצאת להרפתקה אחת. בלבד. בלי להחליף סרט כל יום. כי עד כמה שאני נהנית מהתחלות טובות, דווקא בא לי לראות איך העלילה תתפתח לשם שינוי. ולמרות שלקח לי קצת זמן, העלילה התפתחה בכיוון הרצוי.

כל עוד לא היו לי תוצאות הם צחקו. שאלו שאלות כמו "נו, כבר הגעת למיליון?". זה כאב. לא אשקר. לא רק שהם לא תמכו בי אף פעם, עכשיו הם גם לועגים. באיזו זכות. אבל שתקתי. העובדות עוד ידברו במקומי. שרק יחכו עוד טיפה ואז ישאלו את השאלות האלה שוב.

ואז הגיע הצ'ק הראשון. מסגרתי אותו. ואז עוד אחד. פתאום זה מתחיל להיות עקבי. והסכומים מתחילים לעלות (אם כי לפעמים טיפה'לה יורדים). ואז הוזמנתי להרצות על הנושא. כי כשמשהו הצליח, כולם רוצים לדעת איך זה קרה.

פתאום הם השתתקו. התחילו למלמל. חלק פרגנו. חלק בטוחים שאני מרמה. או משקרת. כי בראש שלהם לא התאים שהצלחתי לנצח את מי שהייתי פעם. וזה לא שאין היום אנשים שמסתכלים עליי בצורה ספקנית. יש. מצד שני, התוצאות מדברות כבר יותר חזק מכל אדם ששונא לפרגן.

היום אני יכולה לומר בפה מלא כי סט החוקים שהצבתי לעצמי שיצאתי לדרך, אחראי בצורה מהותית על השינוי שעברתי. אם בא לך להשוות תנאים אליי ולהצליח בעצמך, הייתי ממליצה (רק אם בא לך) ליישם את ששת הכללים שהצבתי לעצמי ולהצליח לממש את עצמך:

1. כן זה כן – כשאנחנו אומרים לעצמנו כן, לדבר שבא לנו לעשות, אנחנו צריכים להתמיד איתו. לא להתחיל לסרב לעצמנו כשקצת נהיה קשה. זה החלק של נחישות. מה שלא נתן לי אף פעם להפסיק ולהתבכיין. מגיע לי שאתמוך בי.

2. לא זה לא – יש אנשים שלא מבינים כשאומרים להם לא. הם בטוחים שהרעיון שלהם הוא הכי טוב. ואז מנסים לשכנע אותך להצטרף אליה בכל טכניקה שקיימת. כולל סחיטה רגשית. הזמן שלנו חייב להיות שייך לנו. וזה לא אומר שום דבר רע על הדרך שלהם. היא פשוט הכי טובה עבורם.

3. להבין למה כן ולמה לא – כשיש לאנשים מושג מה החשיבות של מה שהם עושים וכשהם מבינים מה הנזק שיכול להיגרם אם הם לא יעשו את זה, לא יכולים להיות להם ימים בלי מוטיבציה. זה הדבר שמניע אותי לקום כל בוקר ולעשות הכל כדי להצליח ולעזור ללקוחות שלי להצליח.

4. לחשוב רק על העשייה בזמן אמת – אני חייבת להתוודות, אני מאוד אוהבת לנתח את מה שקרה ולחלום בהקיץ. ממש אבל. מצד שני, זה לא יעיל בזמן שאני עושה. בגלל זה בזמן שאני עובדת, אני שמה בצד את הדברים המגעילים מהחדשות ואת הבלגן שלפעמים יש בבית.

5. להפסיק לחשוב בצורה קיצונית – פעם הייתי מאוד קיצונית. מבחינתי היה "או כן או לא". כלום באמצע. היום אני מגלה שפתרונות לאתגרים נוצרים רק מתוך הבנת האמצע והשוליים. נקודות הקיצון טובות רק כדי לכפות עליך לבחור את האפשרויות המקובלות חברתית.

6. לעמוד מאחורי כל החלטה – כן, יש החלטות שעשיתי ואני לא גאה בהן. מצד שני, אין דרך לשנות אותן. רק לקחת אחריות. וזה בדיוק ההבדל בין אדם בוגר לילדותי. אדם ילדותי חי בעולם שבו להיות אכול חרטה על העבר שווה משהו. אדם בוגר לוקח אחריות, מתמודד ומוציא מהן את המקסימום.

קחו את ששת העקרונות האלה. תחיו אותם. תהפכו אותם למי שאתם. ותצליחו. כי מגיע לכם.

============================

עד כאן היה המסר של דנה. ועכשיו מסקרן אותי לשמוע: מה דעתך עליו?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור

תגובות למאמר

| 9 תגובות

נשמח לשמוע מה דעתך:

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?