בית > מאמרים על NLP > נמאס לך להיזכר מה היית צריך לומר בפגישה רק לאחר שהסתיימה? זה המאמר בשבילך

נמאס לך להיזכר מה היית צריך לומר בפגישה רק לאחר שהסתיימה? זה המאמר בשבילך

4 אוגוסט 2019

היי,

בפעם הקודמת, הסברתי איך ליצור תוכן שמרתק אנשים וגורם להם לרצות להקשיב לנו. היום נענה על שאלתה של נועה, קוראת חדשה יחסית בבלוג שבקרוב מתחילה ללמוד אצלנו NLP: איך אפשר לפתח את היכולת להגיב בזמן אמת ובמהירות?

פשוט לא בזמן אמת

הוא החניק צעקת זעם ברכבת. הסתכל לצדדים. תמיד זה קורה לו. פשוט מרתיח. וזה תמיד קורה באותה הצורה: הוא נכנס לפגישה. היה נחמד. כל הצדדים אומרים את מה שיש להם להגיד. הפגישה מסתיימת. ובזמן הנסיעה הביתה, הוא פתאום קולט מה היה אמור להגיד.

אם הייתה אומנות כזו, שבה מתחרטים על מה שלא אמר, הוא כבר היה הפיקאסו שלה. דייטים. ראיונות עבודה. שיחות עם משקיעים. ולפעמים סתם שיחות עם אנשים. תמיד חוזר על עצמו באותה צורה. יודע מה להגיד. פשוט לא בזמן הנכון. בזמן אמת.

הקטע הכי עצוב? זה שהוא דווקא כן ידע מה להגיד. בדיוק מה להגיד. רק שבזמן אמת, הוא מאוד שקוע בהקשבה. או שכשיש לו משהו להגיד, לפעמים הוא לא יודע אם זה מתאים. או אם זה הזמן המתאים. ואז הזמן המתאים חולף. רק שכל זה לא משנה את המצב.

מה באמת נדרש כדי להגיד את הדבר הנכון בזמן?

באיזה שהוא מקום נוצרה ציפייה כזו. כאילו שכלפי כל דבר שאנשים אומרים, נוכל להגיב בצורה מהירה. שנונה. חריפה. או לפחות בצורה עניינית שתפתור את הנושא שעל הפרק. רק שכדי לעשות את זה, בדומה להמון דברים אחרים, עלינו לפתח את המיומנות הזו כאילו הייתה שריר.

לא, זה לא לוקח כמה דקות. זה דורש אימון. ליתר דיוק 2 סוגי אימון. הראשון, נועד לאמן את המיומנות לחשוב מהר. השני, נועד לאמן את המיומנות לומר את מה שאנחנו חושבים. כי לפעמים, אנחנו דווקא יודעים מה לומר. רק שאנחנו משום מה לא אומרים.

למרות שזה לא עניין של "זבנג וגמרנו", זה לא אמור לקחת יותר מדי. מסוג הדברים שכן אפשר להתאמן עליהם ולראות תוצאות בטווח הקצר. בעיקר אם עוקבים אחרי ההנחיות ומקפידים להתאמן. כי כמו באימוני כושר, התמדה לאורך זמן משפרת את התוצאות.

אז איך אפשר לפתח את היכולת להגיב מהר?

כדי לפתח את היכולת להגיב מהר, עלינו להשתמש בטכניקות הבאות:

1. להפסיק להקשיב לעצמנו – הרבה לפני שנתחיל להגיב לאנשים אחרים, נרצה לדעת על מה להגיב. וכדי לעשות את זה, עלינו להתחיל להקשיב באמת. ולא, רוב האנשים לא מקשיבים באמת. איך זה יכול להיות שרובנו לא מקשיב למרות שנדמה לנו שכן?

מאוד פשוט. לרוב, כשאנחנו מקשיבים, אנחנו מנסים ישר לפרש את מה שנאמר. להבין אם זה מתאים למה שאנחנו מצפים. ואם לא, מנסים להדוף את המידע הזה. כמו שקורה לנו בוויכוחים. לפעמים אנשים מגיבים למה שנדמה להם שהם יודעים עלינו ובכלל לא על מה שאנחנו אומרים.

אז איך להקשיב באמת? במקום לנסות כל הזמן לפרש, פשוט לשים לב למילים שבהן האדם שמולנו משתמש. אין שם מילה מיותרת. ולפעמים, אנחנו לא קולטים אפילו שהאדם שמולנו פולט את כל המידע שבאמת נדרש כדי להגיב. או לשכנע אותו. רק שאנחנו לא תמיד מקשיבים.

2. למצוא מילות מפתח – מילות מפתח הן מילים שחשובות לאדם שמולנו. הן חלק עיקרי במה שהוא רוצה להגיד. בכוונה שהוא רוצה לשדר. ויותר מזה, הן חשובות עבורו. אחרת לא היה משתמש בהן. הן כמובן יהפכו לחלק ממה שנרצה להגיד לו בזמן אמת.

רק לפני שאנחנו משתמשים בהן, צריך למצוא אותן. וזה לא נורא מסובך אם אנחנו מקשיבים. כי רוב האנשים ידגישו אותן. יכול להיות שיגידו אותן יותר לאט. יכול להיות שטון הקול ישתנה כשיגידו אותן. ויכול להיות שזה גם יהיה מלווה במחווה או הבעה שיסמנו שהיא חשובה.

אם זיהינו מילה כזו, עלינו לזכור אותה. אין המון כאלה. אם הוא בחר דווקא אותה (גם ובעיקר אם זה נעשה באופן לא מודע) היא חשובה לו. ולכן, נרצה להשתמש בה גם אנחנו. אפילו אם יש לנו מילה אחרת במקומה. כי המטרה שלנו היא להגיב בצורה רלבנטית למה שנאמר.

3. להבין איך אנשים אחרים מגיבים – יש אנשים שכבר מגיבים נכון. חלקם, מיומנים מאוד בשיחות. ולאנשים האלה יש יותר מדרך אחת להגיב. לכן, כדי שנבין איך ניתן להגיב, עלינו להתחיל להקשיב לתוכניות שבהן מראיינים אנשים. ולשים לב איך אנשים מגיבים למראיינים.

כאן צריך להגיע לעניין בסקרנות ולא סתם להיסחף להקשבה מרפרפת. כי זה, באמת ישדרג את המיומנות שלנו להגיב בזמן אמת. ויש כל מני דרכים להגיב. בחלקן, אנשים יגיבו לשאלה שנשאלת בפירוט. בחלקן, אנשים יסיטו את השיחה למה שהם רוצים להגיב. ואלה רק 2 דרכים.

עצם הבחינה וההבנה של הדרכים שבהם אנשים בוחרים לענות, תשדרג את מגוון התגובות שיכולות להיות לנו. הרי אנחנו לא רוצים להיות אלה שיש להם רק סוג אחד של תשובה. זה נשמע משעמם. ועצם הלמידה הזו, מגדילה את כמות הדרכים שבהן נדע להגיב.

4. להגיב קודם כל בכתב – עכשיו, נמנף את מה שעשינו בסעיף הקודם. אחרי ששמנו לב איך אחרים מגיבים, נשחק ב"כאילו". כשנשמע ראיון שכזה, נחליש את הווליום של התשובה או נעצור לפניה (אם היא מוקלטת). ונכתוב 3 דרכים שהיינו יכולים לענות בהן על אותה השאלה.

בצורה הזו, נוכל להתאמן על מענה לשאלות. ואני יודע, נדמה לך שזה נורא פשוט. האמת היא שלכתוב תשובה אחת, כשיש לנו זמן, זה לא מסובך. רק שכשאנחנו צריכים לכתוב 3… זה דורש קצת יותר יצירתיות. וכשאנחנו עושים את זה המון, יותר קל לנו לשלוף תשובה במהירות.

מהירות היא הרי שם המשחק פה. ואם אנחנו מתרגלים את המוח שלנו לענות על דברים בצורה מיידית, עשינו כבר חצי מהעבודה. ואנחנו כבר כמעט שם. נשאר לנו לסגור רק עוד מספר פינות.

5. להבין על מה אנחנו מדברים – זה לא סוד שקל לנו לדבר על דברים שאנחנו מבינים בהם. רק שאנחנו לא באמת מבינים בכל נושא שאנחנו מדברים עליו. ולכן, אם יש נושא שיחה שבו חשוב לנו להגיב, עלינו להבין בו בצורה יותר מפורטת.

השילוב בין הבנת הנושא לעומק ליכולת לשלוף מספר סוגי תגובות, הוא מקום הרבה יותר עוצמתי להיות בו כשאנחנו רוצים להגיב בצורה מהירה יותר בזמן אמת. ולצערי, הרבה אנשים מדלגים מעליו כי נדמה להם שהם מבינים.

רק שלפעמים אנחנו מדברים עם מישהו ששולט בעובדות יותר מאתנו. וזה מוריד אותנו כי אנחנו לא מרגישים שנוכל להגיב אליו מספיק טוב. הכנה מראש, יכולה להביא אותנו להרגיש יותר בטוחים ביכולתנו להגיב כלפיו.

6. לשנות את המיקוד – עכשיו, אנחנו עוברים לזמן אמת. ובזמן אמת, יש הרגל אחד שגורם לאנשים לפספס את העיקר ולהפוך שיחה לעקרה. ההרגל הזה הוא המחשבה "מה אני חושב על הנושא". כי הם רוצים להגיב רלבנטית. רק שאז, הם עסוקים בעצמם ולא מקשיבים.

במקום לחשוב "מה אנחנו חושבים על זה" עלינו להקשיב ולהבין "מה הם חושבים על זה". ולא מתוך מקום שיפוטי. אלא להבין מה באמת הסיפור שרץ להם בראש. איך זה שיכול להיות שהם חושבים אחרת מאתנו. ואם נבין את זה, תהיה לנו נקודת התחלה טובה יותר.

הרי אדם הכי פתוח לדעה של עצמו. ואם נבין איך הוא חושב ובאיזה הגיון הוא משתמש מבלי לשפוט… יהיה לנו הכי קל להסביר לו את דעתנו. מבלי לפסול את דעתו. אלא להוביל לשם הגיונית. תוך כדי שאנחנו עושים את זה בצורה שהכי נוח לו להבין.

7. לתרגל השתלבות במשפט – אחת הסיבות שאנחנו לא מגיבים יותר בזמן אמת, היא שאנחנו לא רגילים לעשות את זה. ואפשר לתרגל גם את זה ובצורה לא מציקה. כל הטריק פה הוא פשוט מאוד ואפשר לעשות את זה לפחות פעם אחת בשיחה (רצוי שלא יותר מ-3):

כשאדם אומר משהו, נעצור אותו לרגע ורק נגיד "אז מה שאתה אומר זה ש…" ונחזור על מה שהוא אומר. עדיף בניסוח שלו. למרות שאפשר גם לשנות טיפה לשפה שלנו. אם נעשה את זה פעם או פעמיים בשיחה, בהפרש זמן סביר, זה לא ירגיש מציק או מוזר.

זה בסך הכל ישדר לאדם שמולנו שאנחנו מקשיבים ורוצים לוודא שהבנו אותו. זה כשלעצמו מאוד מחמיא. ובפועל, אנחנו מתרגלים פה את היכולת שלנו להשתלב בתוך דבריהם של אחרים. במקום להיות תקועים בשיחות שבתוך הראש שלנו.

לסיכום: אני יודע, נתתי פה המון דברים לעשות. רק שאפשר ואפילו רצוי לעשות אותם בצורה מדורגת. כל אחד מהם במשך מספר ימים. עד שהוא יהיה קל עבורנו. ולאחר שתרגלנו את כולם, פשוט נשלב את מה שהתרגלנו לעשות. רק שאז, זה יהיה פשוט הרבה יותר.

זהו להיום. עכשיו אשמח לשמוע: מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור

תגובות למאמר

| 2 תגובות
  • אני חושב שהרבה תירגול זה לא נחמד לאף אחד לעשות וזה מסיבה פשוטה כיון שלאף אין עצבים לזה למרות שזה מפתח את יכולת התיקשורת שלו….ולכן אני חושב שאם לוקחים כלי אחד חזק ועליו מתאמנים אז רואים תוצאות..כי זה קצת ויותר קל ואז תפשת מועט תפשת…נ”ב תודה על המאמר מאוד חזק

    • אני נותן את הכלים ומקווה שאנשים יתרגלו ככל האפשר. באמצעות הבלוג זה המקסימום שאני יכול. מצד שני, יש דברים אחרים שבתכנון כרגע… 🙂

נשמח לשמוע מה דעתך:

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?