להסתגל לשינויים במהירות: 7 נקודות שיעזרו לנו להתמודד ביעילות עם חיים בצל השינוי

היי,

בפעם הקודמת, הסברתי איך לעבוד מהבית ולהתמודד עם ההסחות ב-5 צעדים פשוטים. היום, נדבר על אחד הדברים החשובים ביותר בתקופה הנוכחית (כך עלה מסקר הקורונה שלנו): איך להסתגל לשינויים במהירות?

שגרה זה רע?

יש משהו מאוד מרגיע בשגרה. כן, אפילו אם היא משעממת. היא פשוט מאפשרת לנו להבין מה לעשות ומתי. מה נדרש מאתנו ואיך לדעת אם אנחנו עושים את זה נכון. ויותר חשוב מכך, היא מאפשרת לנו להרגיש כמו כולם. וזה מרגיע. למרות שזה קצת משעמם.

מאז שהחלה התקופה הנוכחית, נגמרה השגרה. עברנו לחיות בחוסר וודאות מאוד גדולה. כולנו. אף אחד לא יודע מה ילד יום. חלקנו לא יודע בצורה בטוחה איך יתפרנס מחר. ובעוד שפיתוח היכולת להסתגל לשינוי היא דבר נהדר ביום יום, בתקופה הנוכחית היא קריטית.

הבנת הנקודות הבאות והטמעתן תפתח אצלנו את השריר הפנימי הזה. זה, שיעזור לנו לקבל את השינוי יותר בקלות. זה, שיעזור לנו להכיל את הערעור הרגשי שהשינוי גורם. וזה, שיעזור לנו להגיב הרבה יותר טוב לשינוי שסביבנו. אז יאללה, נתחיל:

נקודה 1: שינוי הוא הדבר היחיד שקיים

אין דבר כזה "קבוע". שום דבר בטבע לא קבוע. הכל משתנה. זחלים הופכים לפרפרים. רוח הופכת לתנועה. תנועה הופכת לחום. ורק אנחנו, בני האדם, רוצים להאמין שנוכל לעצור את השינוי. להגיע למצב שבו הכל יהיה רגוע ונוכל לא להתאמץ.

כמובן שאנחנו לא מאמינים שלא יהיה שינוי בכלל. אלא שאנחנו מסוגלים לצפות אותו. ואם יש משהו אחד שהמשבר הנוכחי לימד אותנו, הוא שאי אפשר לסמוך על שגרה רגעית לנצח. ואין לנו ביטוח מכל דבר שעשוי לקרות בחיים שלנו.

נקודה 2: הבנת מהות השינוי עוזרת להכיל אותו בזמן אמת

לא נוכל להכין את עצמנו לכל דבר. עם זאת, עלינו להבין ששינוי יגיע. במוקדם או במאוחר. ששום דבר לא בטוח. ועצם ההבנה הזו, מאפשרת לנו לקבל אותו בצורה רגועה יותר. רק שכדי לקבל את העובדה הזו, עלינו לשחרר קצת את הצורך להרגיש כל הזמן בשליטה על הכל.

נקודה 3: לעצור, להקשיב ולהבין זו הבסיס לחוכמה

באינסטינקט, אנחנו מחווטים להגיב למצבי קיצון ב-3 דרכים: לתקוף, לברוח או לקפוא. רק ששלוש התגובות הללו משרתות אותנו אם כרגע, בזמן אמת, תוקפים אותנו. ואם השינוי הוא לא כזה, הן יותר מחבלות ביכולת שלנו להגיב, מכל דבר אחר.

לכן, חשוב בזמן אמת לעצור לרגע. לא לקפוא. לעצור. להסתקרן. לשים לב מה קורה. להקשיב לאחרים, ולא פחות מכך לתחושות שלנו. להכיר בזה שאולי אנחנו מפחדים. וזה בסדר. זה מפחיד. ואז, לקלוט מה באמת קורה, כלפי מה יש לנו את היכולת להגיב. ורק אז לפעול.

נקודה 4: תחום האחריות שלנו בזמן שינוי הוא אנחנו

אפשר לכעוס על השינוי. על הגורמים לו. על עצמנו שלא התכוננו אליו. רק שאם נדבר דוגרי, אף אחד מהדברים האלה לא יניב לנו תוצאה מלבד התשה רגשית. ובזמן, שבו אנחנו בכל מקרה לא יציבים, התשה רגשית היא לא הדבר שאנחנו באמת צריכים.

לכן, עלינו להבין כי תחום האחריות שלנו הוא תמיד, קודם כל אנחנו. אחרים אולי יישרו קו. או יצטרפו אלינו. ולפעמים לא. רק שעלינו לחשוב מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את המצב. קודם עבורנו, כדי להתייצב רגע, ואז עבור אחרים.

נקודה 5: להיות מי שאנחנו רוצים להיות

במצבי לחץ וקיצון, אנשים מתנהגים בצורה שאינה טיפוסית להם. אפילו בדיוק להיפך. הם מתנהגים בצורה שהיו מתנהגים אם לא היו חוקי המוסר, שנהוגים בדרך כלל. אם היו מרשים להם לשחרר כל רסן. וזה, מוציא מאנשים דברים שהם לא יתגאו בהם אחר כך.

כדי לחיות עם עצמנו ביום שאחרי, חשוב שנבין רגע, איזה אנשים אנחנו רוצים להיות. לא להציב סטנדרטים לא הגיוניים. אלא לחשוב אילו אנשים אנחנו מעוניינים להיות. ואז להתנהג בצורה הזו, גם בזמן של חוסר יציבות. כי מי שאנחנו, נקבע רק מתוך ההתנהגות שלנו.

נקודה 6: להבין מה יש לנו "ביד" כרגע

לפני שאנחנו יוצאים לדרך, עלינו למפות אילו מיומנויות עומדות לרשותנו, מה יש לנו שיכול לעזור לנו במשימה (כמו ציוד למשל) ומי מוכן לעזור לנו. ולמה? כי כשאנחנו בלחץ, אנחנו לא תמיד זוכרים אותם. וחלק מהם, הם בדיוק אלה שנדרשים כדי לשפר את המצב שלנו.

לכן, כדאי ליצור רשימה של דברים שאנחנו יודעים לעשות. של חפצים, ציוד או טכנולוגיה שיכולים לעזור לנו במשימה. וכמובן, של אנשים שאנחנו יודעים שיהיו שם עבורנו, כחברי אמת. זה יעזור לנו מאוד בדרך. וכמובן, יעזור לנו להתאפס.

נקודה 7: להיות שם עבור החברים שלנו ולהוסיף סביבנו אנשים חיוביים

בזמן שינוי, ובוודאי כזה שהוא רחב חברתית, אנחנו מוצפים ברגשות. חלקם, נובעים מהדרך שבה אנחנו מגיבים למצב. חלקם, באלו של חברינו. וכן, רצוי להיות שם עבורם. גם אם כרגע הם בפאניקה. לא תמיד לעזור, אם הם לא מבקשים. רק שאוזן קשבת תמיד תהיה במקום.

מצד שני, עלינו להקפיד להתחבר גם לאנשים שמרגיעים. כאלה שממקדים. כאלה שמפרגנים לנו, גם במצבים שכאלה. כדי לטעון את עצמנו. כדי שנוכל להמשיך לתפקד. כדי שנוכל להמשיך להיות שם עבור החברים שלנו. וגם כדי שנוכל להמשיך להשתפר. אפילו בזמנים שכאלה.

זהו להיום. עכשיו מסקרן אותי לשמוע בתגובות שמתחת למאמר: מה עוזר לך להתמודד טוב יותר עם שינוי?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור