חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
wondering

לגזור ולשמור: איך נמצא את תחום העיסוק שהכי מתאים לנו ונצליח להתקבל אליו?

היי,

בפעם הקודמת, הבאתי 3 טיפים פשוטים להכפלת ביטחון עצמי שכל אדם יכול ליישם היום. היום, רציתי לדבר על נושא שלאחרונה התבקשתי ממספר קוראים קבועים לדבר עליו – איך לדעת מה תחום העיסוק שהכי מתאים לנו?

נקודה חשובה: גם אם כבר מצאת את תחום העיסוק שלך, המאמר הזה יכול להיות יעיל עבורך. כי הוא לא מדבר רק על מציאת תחום עיסוק. הוא יכול לחול גם על מציאת בן/בת הזוג שהכי מתאימים לך. או כל דבר אחר שעדיין לא מצאת ולא ברור לך איך לחפש.

אז יאללה, נתחיל:

מה הייעוד שלנו?

הרבה מאוד אנשים לא יודעים מה הם מחפשים במקום עבודה. הם רק יודעים שהם מחפשים משהו. שמה שיש להם ביד זה לא בדיוק זה. שיש איזו שהיא הגדרה למה שהם מחפשים. רק ש… היא תמיד נמצאת על קצה הלשון שלהם ולא יוצאת.

זה טבעי לגמרי להרגיש את זה. אנחנו בעידן ההזדמנויות הבלתי נגמרות. מעולם לא היו בפנינו יותר אפשרויות לבחור ביניהן. המרחקים הצטמצמו. תחומי העיסוק נפתחו. ויש כל כך הרבה אפשרויות, שתמיד נדמה לנו שאם רק נמשיך לחפש עוד קצת נמצא את ה"ייעוד" שלנו.

רגע לפני שנמשיך, חשוב לי להתעכב רגע על הנושא של יעוד. לדעתי האישית זה מושג קצת חמקמק. אחד מאלה שנוצרו על ידי אנשים שרוצים למכור ספרים. או קורסים. או כל דבר אחר. לדעתי האישית, אין דבר כזה שנקרא ייעוד. ואני אסביר למה:

ההנחה הבסיסית של "ייעוד" היא שמישהו ייעד אותנו למשהו מסוים. רק ששאלה אחרת צריכה להישאל פה והיא למה דווקא אנחנו. האם יכול להיות שדווקא אנחנו מ-7.5 מיליארד אנשים נבחרנו? ומה עם כל אלה שבחייהם לא השיגו יותר מדי? האם זה היה הייעוד שלהם?

התשובה לשאלות האלה היא פשוטה: לא "נבחרנו" לשום דבר מיוחד. שזו בשורה לא טובה לחלק מהאנשים שמלאים בעצמם. או בשורה מעולה לכל השאר. כי זה לא משנה אם נבחרנו או לא. התשובה לשאלה "מי אנחנו?" היא תמיד "תלוי מה אנחנו עושים".

מה הקשר בין טעם למיקוד?

המעשים שלנו הם הדבר שיוצר תוצאות בחיים שלנו. לא הפילוסופיות או המחשבות היפות שבהן האמנו. המעשים. ואני מזמין אותך לבדוק אותי. כי אם נחשוב לרגע על אדם, נבין שאנחנו לא יודעים מה הוא חושב. רק חווים את ההתנהגות שלו. ולפי זה רובנו מבין מי ומה הוא.

אחד העקרונות המעניינים בעולם ה-NLP הוא שתת המודע תמיד מכוון אותנו כלפי הדבר שבו אנחנו מתמקדים. כמו לדוגמה, אם אנחנו מנסים להפסיק לעשן וחושבים על "לא לעשן", אנחנו חושבים כל הזמן על סיגריות. כי תת המודע לא מבין שלילה. וזה עניין למאמר אחר.

איך כל זה מתחבר? כשאנחנו רוצים למצוא את תחום העיסוק שהכי מתאים לנו, אנחנו רוצים בפועל לעשות משהו שאנחנו מרגישים בו יותר משמעות. שיותר ממלא את הצרכים שלנו. או ליתר דיוק, משהו שיתאים לטעם שלנו.

ופה אנחנו קצת נתקעים. לא כי אנחנו לא יודעים מה הטעם שלנו במקומות עבודה. אלא כי אף פעם לא באמת טרחנו להגדיר אותו. זאת הבעיה העיקרית. ויותר מזה, גם לא ידענו מה לעשות כדי להשיג עבודה בתחום עיסוק שכל כך מתאים לנו.

מאיפה מגיע הטעם האישי שלנו?

כשאנחנו חושבים על טעם אישי, אנחנו בדרך כלל חושבים על רשימת תכונות. משהו שיש או משהו שאין. משהו שחשוב לנו שיהיה או משהו שחשוב לנו שלא יהיה. ובדומה להרבה דברים בחיים, יש פה ממד אחד נוסף ונסתר – איך אנחנו יוצרים את ה"טעם האישי" שלנו?

בגדול, הטעם האישי שלנו הוא משהו שמתהווה כל הזמן. נוצר מתוך הגדרות שחונכנו עליהן. מתוך חוויות שחווינו. או כאלה ששמענו שאחרים חוו. או כאלו שהסביבה עודדה אותנו לחשוב. וכך, אנחנו מגבשים עם הזמן רשימת מכולת של "מה כן?" ו"מה לא?".

דוגמה מעולה נוכל למצוא אם ניקח את זה לרגע לעולם הזוגיות (כדי להמחיש). נניח שיש בחורה שמחפשת לצאת רק עם מישהו שגבוה ממנה. למה? כי נניח שלדעתה היא תרגיש בטוחה יותר עם מישהו גבוה. ולמה זה? כי זו אמונה שהיא גיבשה עם השנים.

רק שבחיים, לא הכל מתיישב עם הפנטזיות שלנו. למען האמת, אם נבחן את זה לעומק, נגלה שמעט מאוד אנשים נשואים לאנשים שנראים או מתנהגים כמו הפנטזיות שלהם. ובאותה המידה, מעט אנשים גם עובדים בעבודת החלומות שלהם.

זה לא בגלל שהם מתפשרים. כאילו… חלק כן, זה ברור. רק שלא יכול להיות שרוב האנושות מתפשרת. וכדי להבין למה הם לא נמצאים בעבודת החלומות שלהם, חשוב להבין שהטעם שלנו הוא בעצם כמו משל. משמעות שמחביאה משמעות אחרת.

כי אם אדם מחפש "אפשרויות קידום" זה לא אומר שהוא באמת רוצה להתקדם אחרי יום. זה יכול להגיד שהוא מחפש "מקום שיעריכו אותו בו מספיק". זה יכול להגיד שהוא מחפש "מקום שפעם בכמה זמן יצור לו אתגרים חדשים". רק שעבורו, אלה יסופקו בתוך אפשרויות הקידום.

אם נבין את ההשוואות האלה, נבין מה באמת חשוב לנו בתוך תחום העיסוק שאנחנו באמת רוצים. זה שבאמת יספק את הצרכים שלנו. ולא סתם יספק לנו את החלק העליון והקוסמטי שנדמה לנו שטוב עבורנו. ולפעמים, נגלה שזה פשוט לא באמת מה שרצינו.

אז איך מוצאים את תחום העיסוק שלנו?

יש שיטה שגיליתי לפני מספר שנים. השיטה הזו עזרה גם לי אישית וגם ללא מעט מתלמידיי להגדיר את תחום העיסוק שהם רצו. ואת מה שצריך לעשות כדי להתקבל אליו. אגב, את אותה השיטה אפשר להחיל גם על מציאת הזוגיות שהכי מתאימה לנו. רק שכרגע נתמקד בעבודה.

השיטה היא כזו:

1. לקחת דף ולחלק אותו לשניים. פשוט לקחת עט ולהעביר קו. לחלק אותו לשניים כמו טבלה שיש בה 2 עמודות. ימין ושמאל. זה הכל. אין מה להרחיב על הסעיף הזה.

2. בצד ימין לכתוב את כל מה שחשוב לנו בתחום העיסוק. זה יכול להיות מאפיינים "שטחיים" כמו 'שכר גבוה' או 'רכב צמוד'. זה יכול להיות גם מאפיינים עמוקים יותר שקשורים למערכות יחסים עם האנשים שם. או מאפיינים רגשיים יותר. רק שחשוב לרשום הכל.

3. בצד שמאל, נרשום למה כל דבר בצד ימין חשוב עבורנו. מה הוא ייתן לנו. או לחליפין מה לא יהיה לנו אם אותו מאפיין לא יקרה בתוך תחום עיסוק שלנו. ככה, אנחנו יוצרים רשימה של ערכים או תחושות שחשובים לנו במקום העבודה.

לדוגמה, אדם שמחפש 'שכר גבוה' בצד ימין. כדי למלא את הצד השמאלי הוא צריך לשאול את עצמו למה. נניח שהוא רוצה 'שכר גבוה' כדי שהוא יוכל לצאת יותר לחופשות. אז, בצד שמאל הוא יכול לרשום שבאמת הוא מחפש 'חופש'.

במקרה הזה, נדע שמה שחשוב לו באמת בעבודה זה דווקא היכולת לצאת לחופש או חופש בתוך העבודה. כי החופש זה מה שמשנה לו ולאו דווקא השכר הגבוה. השכר הגבוה רק מייצג עבורו את החופש שיהיה לו אם יעבוד ויקבל שכר גבוה.

4. ברשימה הימנית נעיין כל ערב לפני השינה. היא עוזרת לנו למקד את תת המודע לחפש תחום עיסוק שכזה. לזהות הזדמנויות שלא שמנו אליהם לב קודם. רק כי זה לא היה מוגדר כמו שצריך. וכן, מותר לדמיין את עצמנו עובדים בתחום כזה.

5. ברשימה השמאלית נשתמש כקו מנחה להתפתחות האישית והמקצועית שלנו. ההנחה הבסיסית היא שדומה מושך דומה. וכל ערך או תחושה שם הם כאלה שבפועל אנחנו צריכים כדי להיכנס לתחום העיסוק הזה. וכדי למצות אותו בצורה שבאמת תגרום לנו ליהנות.

במילים אחרות, אם כתוב שם 'חופש' אנחנו צריכים לדעת איך להרגיש יותר חופשיים. בלי קשר לתחום העיסוק. כי אם לא נדע להרגיש חופשיים ולהכיל חופש, לא נדע איך להתרכז בעבודה שיש בה יותר מדי חופש. ובדיוק אותו הדבר בכל ערך או תחושה שיהיו כתובים שם.

6. אחרי שמצאנו תחום כזה והתחלנו לפתח את עצמנו, חשוב שנעבור על הרשימות מחדש. בחלק מהמקרים, יהיו דברים שישתנו. דברים שחשבנו שיהיו חשובים בצד ימין ולא היו. דברים שפתאום גילינו שחשובים לנו. אז, נחזור לשולחן השרטוטים ונשנה. כן. מותר לנו.

אז, נמחק מהרשימה השמאלית את הערכים והתחושות שקשורות לאותן תכונות שבצד ימין. ונפרט את הערכים והתחושות שקשורות לדברים החדשים. וכמובן, נחזור על התהליך שוב. ושוב. וכמה שנדרש עד שנמצא משהו שמתאים לנו כמו כפפה ליד.

נקודה חשובה לסיכום: ההתמקדות וההכנה המחשבתית לקראת מציאת תחום עיסוק רצוי היא רק חלק מהתהליך. חלק חשוב אמנם. רק שבדרך כלל גם נדרשת הכשרה מקצועית שחייבים לעבור. ותקופת התמחות או התמקצעות מסוימת עד שיהיה אפשר לממש אותה.

רק שללא ההתמקדות וההכנה המחשבתית, מאוד קשה למצוא ואפילו להינעל על משהו אחד מתוך מגוון האפשרויות. בזה המאמר הזה עוסק. ברגע שהבנו מה התחום שבו אנחנו רוצים לעסוק, נוכל לצאת לדרך הנדרשת כדי להתחיל לעסוק בו. וזה, יהיה כבר בשלב הבא.

זהו להיום. עכשיו, אשמח לשמוע בתגובות מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור

ליאור ברקן

ליאור ברקן הוא בעלים שותף במשרד הפרסום AntiMarketing ומייסד הפורטל הישראלי ל-NLP ובית הספר הישראלי ל-NLP. בעברו, מילא ליאור מספר תפקידי ניהול בכירים בחברות תוכנה ופרסום והנחה פינה קבועה בתכנית הטלוויזיה "המקצוענים" בערוץ 10. במאמריו, ליאור מביא טיפים מתוך ניסיונו בן 2 העשורים ביישום כלי ה-NLP וכלים נוספים מעולם הפסיכולוגיה בעולמות העסקים, העברת ההכשרות והייעוץ.

רוצה לשתף את המאמר?

אולי יעניין אותך לקרוא גם את המאמרים הבאים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות

אם המאמר הזה מעניין אותך, בשבוע הבא נפתיע אותך!

זה הזמן להירשם לרשימת התפוצה שלנו

בכל שבוע, אנחנו מעלים מאמר חדש על שפת הגוף, תת המודע, NLP והשימוש בפסיכולוגיה יישומית כדי לשפר את החיים שלנו. אם בא לך שנעדכן אותך כשעולה מאמר חדש, כל מה שצריך לעשות הוא להזין את כתובת האימייל שלך בשדה הבא וללחוץ על הכפתור:

רוצים גישה לקורסי ה-NLP שלנו ולשלם רק 200 שקלים?