חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
התפתחות אישית לאט

התפתחות אישית: למה חשוב דווקא להאט את הקצב כדי להצליח יותר מהר?

בפעם הקודמת, הבאתי 3.5 אסטרטגיות לפיתוח גמישות מחשבתית. היום, נענה על שאלה בנושא התפתחות אישית שהעלתה שמרית: אני בתקופה שחשוב לי כבר להתחיל להצליח, אבל למרות כל מה שלמדתי, העסק לא זז בקצב שחשבתי שיזוז, מה אני עושה לא נכון?

למה לרוץ בכלל בהתפתחות אישית?

בקצב המהיר של עולם העסקים, הרעיון לעשות דברים לאט נראה מנוגד לאינטואיציה. אנחנו מתוכנתים להאמין שההצלחה היא מרוץ נגד הזמן, כשאלה שמגיבים הכי מהר מנצחים. ועדיין, צמיחה והתפתחות אישית לא מגיבות לריצה הזו כמו שרוב האנשים מצפים.

עכשיו, ברור שהיינו שמחים אם המצב היה אחר. הרי מתי רובנו נזכרים שצריך להתפתח? כשהמצב כל כך לא טוב, עד שאנחנו מוכנים לצאת מאזור הנוחות שלנו ולהתחיל לפעול. ודווקא אז אנחנו צריכים פתרון אינסטנט. איזה טריק קסום שיחזיר אותנו לתקופות הטובות.

רק שזה לא עובד ככה. ולא רק בעולמות ההתפתחות האישית. זה קורה כמעט בכל סוג של למידה. אנחנו לומדים משהו חדש. כבר אין לנו סבלנות ליישם אותו. להראות שלמדנו טוב. ושאנחנו מאלה שישר מראים תוצאות. ודווקא אז, יש האטה בתוצאות.

פרדוקס המהירות בתהליכי התפתחות אישית

במהלך רוב היום שלנו, אנחנו מתפקדים בצורה אוטומטית. נותנים לתת מודע את המפתחות. מנהלים בצורה מודעת את ה"מה אנחנו רוצים לבצע" יותר מאשר את ה"איך אנחנו עושים שלב אחרי שלב". ולמה? על רגל אחת, כי זו הדרך היעילה ביותר עבור המוח שלנו.

בכל מקום שהגוף שלנו יכול לחסוך אנרגיה הוא חוסך. גם בהרגלים. אם עשינו משהו שוב ושוב, לימדנו את המוח שלנו להמשיך לעשות את זה. ואז, זה הופך להיות הרגל. מעין "תוכנה" שרצה ברקע. נשלפת בטיימינג שלה. ואנחנו, מתעוררים ממנה רק אם משהו משתבש.

כשאנחנו לומדים להתנהג אחרת, אנחנו מתנגדים להרגל קיים שלנו. מזכירים לעצמנו במודע שצריך לעשות משהו אחר. ומפנים את מלוא תשומת הלב שלנו לעשייה. רק שהמוח שלנו מתנגד. הוא רוצה לחזור לאוטומט הישן. ואנחנו, מפקחים על היווצרות ההרגל החדש.

מן הסתם, אחרי שנתרגל עד שנעשה באופן אוטומטי זה יהיה יעיל יותר. רק שההאצה בתהליך הלמידה לרוב תיצור טעויות שיפגעו בתהליך הלמידה ויאטו אותו משמעותית. או במילים אחרות, דווקא כשמנסים להאיץ למידה, לרוב היא מואטת והופכת למתסכלת ומלאת לחץ.

הכוח של ההאטה

כשאנחנו לומדים משהו חדש, יש המון יתרונות להאטת התהליך: קודם כל, אנחנו יכולים לשים לב שאנחנו עושים את זה נכון. שאנחנו חושבים נכון על התהליך. מחליטים החלטות נכונות. ואנחנו גם יכולים לבחון מה השתבש, אם משהו משתבש.

יש לזה גם משמעויות עקיפות: אם אנחנו לומדים משהו בצורה מלחיצה, אנחנו נבצע אותו בצורה לחוצה. מראש מחווטים את עצמנו לא ליהנות מזה. ואז הרצון להשתפר יורד משמעותית. הרי אם זה לא כיף, אנחנו רוצים רק "לסיים עם זה". פוגעים לעצמנו במוטיבציה.

מעבר לכל אלה, יש גם את החשיבות של פיתוח ביטחון עצמי. כשאנחנו מבצעים משהו שלמדנו וצוברים בו בהדרגה יכולות, אנחנו לומדים להעריך טוב יותר את הדרך שעברנו. מכילים יותר טוב את ההצלחה בכל שלב. ואז, גם בטוחים יותר שנדע לבצע את זה נכון בכל פעם.

מיינדפולנס ככלי להאטת קצב חכמה

הדרך היעילה ביותר "לעשות לאט" היא להשתמש במיינדפולנס (mindfulness). או ליתר דיוק, להיות מיינדפול. מה זה אומר? בעיקר להיות "ברגע". במקום לחשוב על כל מני דברים שלא קשורים לעשייה, להעביר את כל המיקוד שלנו לביצוע כל שלב בצורה הנכונה.

איך עושים את זה? מפנים זמן לתרגול. זמן שלא נעשה בו שום דבר אחר. אפילו נעביר את הטלפון למצב שקט. ואז פשוט נחשוב על הדבר שאנחנו עושים כרגע בזמן שנעשה אותו. נתמקד בדרך שבה אנחנו עושים. ואיך נוכל לעשות את זה נכון או טוב יותר.

טיפ אישי שלי: אפשר להפוך את זה למשחק. רק שבמקום להתמקד בזמן, נתמקד בשיפור התוצאות שלנו. סוג של "התקדמות בשלבים" ולא תחרות. ובצורה הזאת, אנחנו בונים הרגל של שיפור עצמי מסביב ליכולת עצמה. ורגע, זה לא הכל. יש עוד משהו מגניב אחד.

מה הקשר בין האטת התפתחות אישית ליצירתיות?

לפעמים, נדמה לנו שיצירתיות היא עניין של מוזה. מגיעה מתי שמגיעה. רק שאם נבחן את זה בצורה מודעת, נשים לב שהיצירתיות שלנו הכי חזקה כשאנחנו רגועים ולא דוחקים בנו ליצור. ואפילו להיפך, כשאנחנו עושים משהו שלא קשור ליצירה בכלל. כמו מקלחת. או נהיגה.

יש לזה סיבה. היצירתיות מגיעה מהתת מודע שלנו. הוא מומחה בלהצליב מידע. יצירתיות נובעת מחיבור בין דברים בצורה ששונה מהרגיל. ותת המודע שלנו עושה את זה הכי טוב כשאנחנו לא מפריעים לו או מנסים לדחוק בו (בצורה מודעת) "לייצר" את היצירתיות.

כאן בדיוק היתרון של המיינדפולנס. בזמן המיקוד בעשייה, אנחנו מאפשרים לתת מודע לעבוד על כל השאר. ואז, מגיעים אלינו רעיונות טובים הרבה יותר בזמן אמת. רעיונות שמאפשרים לנו לעשות טוב יותר. ולפעמים אפילו ליצור פתרונות שלא היינו חושבים עליהם אחרת.

כמה מילים לסיום

אני יודע, אני יודע. להאטה יש גם חסרונות. במיוחד בעולם שלנו שמשווה בין מהירות להצלחה. רק שחשוב להבין שלא כל תוצאה נמדדת במהירות. וההשוואה הבלתי פוסקת בין ההצלחה שלנו לזו של האחרים היא מכשול. אף אחד לא מצפה שנהפוך ברגע למובילים בתחום שלנו.

הלחץ הזה הוא בעיקר שלנו כלפי עצמנו. לרוב תוצר של "ניראות" ההצלחה של המתחרים שלנו. רק שאם נבדוק את זה לעומק, חלקם לא באמת מצליחים כמו שנדמה לנו. והם משקיעים מאוד בניראות הזו, בעידן שבו נדמה שניראות זה כמעט כל מה שיש.

כאן חשוב להבין עוד דבר קריטי: אנחנו לעולם לא נוכל להיות הם. אנחנו יכולים להיות רק אנחנו. והמטרה? להיות אנחנו טובים הרבה יותר מפעם. בשיפור מתמיד. בצורה עקבית. מתוך הידיעה שהמתמידים והנחושים הם אלו שמצליחים לאורך זמן. ולשם, אנחנו צריכים לשאוף.

ליאור ברקן

ליאור ברקן הוא בעלים שותף במשרד הפרסום AntiMarketing ומייסד הפורטל הישראלי ל-NLP ובית הספר הישראלי ל-NLP. בעברו, מילא ליאור מספר תפקידי ניהול בכירים בחברות תוכנה ופרסום והנחה פינה קבועה בתכנית הטלוויזיה "המקצוענים" בערוץ 10. במאמריו, ליאור מביא טיפים מתוך ניסיונו בן 2 העשורים ביישום כלי ה-NLP וכלים נוספים מעולם הפסיכולוגיה בעולמות העסקים, העברת ההכשרות והייעוץ.

רוצה לשתף את המאמר?

אולי יעניין אותך לקרוא גם את המאמרים הבאים:

4 תגובות

  1. שלום,
    תודה על הדברים, הזכיר לי אימרה של האדמו"ר הריי"ץ שהיה בעל הספק עצום והניע דברים גדולים ביותר, יום אחד נפל מכיס מעילו פתק קטן והתלמידים ראו שכתוב סדר לימוד אישי עמוס מאוד בנוסף לכל מה שכבר הוא היה עושה, שאלו אותו התלמידים כיצד אתה מספיק כל כך הרבה? והרב ענה: אני עושה כל דבר לאט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות

אם המאמר הזה מעניין אותך, בשבוע הבא נפתיע אותך!

זה הזמן להירשם לרשימת התפוצה שלנו

בכל שבוע, אנחנו מעלים מאמר חדש על שפת הגוף, תת המודע, NLP והשימוש בפסיכולוגיה יישומית כדי לשפר את החיים שלנו. אם בא לך שנעדכן אותך כשעולה מאמר חדש, כל מה שצריך לעשות הוא להזין את כתובת האימייל שלך בשדה הבא וללחוץ על הכפתור:

רוצים גישה לקורסי ה-NLP שלנו ולשלם רק 200 שקלים?