בית > מאמרים על NLP > חוזרים לוודא שהדלת סגורה? פעולה אחת פשוטה תגרום לנו לזכור אחת ולתמיד אם עשינו את זה

חוזרים לוודא שהדלת סגורה? פעולה אחת פשוטה תגרום לנו לזכור אחת ולתמיד אם עשינו את זה

28 אוקטובר 2018

היי,

בשבוע שעבר הסברתי איך להפסיק לנסות לגרום לאחרים להיות מרוצים כל הזמן ולהתחיל לדאוג לעצמנו. היום, נדבר על נושא שהעלה אלירן, קורא ותיק של הבלוג: מה אפשר לעשות כדי לחזק את הזיכרון שלנו כך שלא נצטרך לוודא שוב ושוב שעשינו משהו?

רק כדי לוודא

זו כבר הפעם השלישית שהיא קמה מהמיטה לדלת. רק כדי לבדוק שהכל סגור. למרות שכבר הייתה שם לפני דקה וחצי. ועשתה בדיוק אותו הדבר. היא הניחה את האצבעות סביב המפתח. ניסתה לסובב אותו. הוא לא הסתובב. מן הסתם. ואז חזרה למיטה בעצבנות.

זה לא קרה לה רק עם דלתות. למרות שיכלה לעשות את אותו הדבר עם הרכב שלה לנצח. לא בדיוק שכחה. רק רצתה לוודא. וזה לא היה OCD או משהו. רק חוסר ביטחון שכזה. אולי הפעם לא עשתה את מה שתמיד עשתה אוטומטית. וזה הלחיץ אותה.

לא שהיו כל כך הרבה פריצות באזור שלה. כאילו, זה אפשרי שיהיו. רק שלא היו. ומשהו, לא אפשר לה להגיד לעצמה שאין מה לדאוג. היה לה עקצוץ שקשה להסביר. כזה שדחף אותה לקום. ורק לוודא. אחרי הכל, לא באמת יקרה שום דבר אם רק תוודא. רק שזה הציק לה.

גזירה משמיים?

הרבה מאוד אנשים מאמינים שאין מה לעשות בקשר לזה. או שהם יכולים לזכור דברים בקלות או שלא. רק שברוב המקרים, זו אינה גזירה משמיים. לא רק שאפשר לשפר את הזיכרון, אפשר לעשות את זה די בקלות אם מתרגלים את זה.

וכן, אני מכיר את ההתחכמות הקבועה. אם אין זיכרון, לא זוכרים לתרגל את זה. רק ש"אין זיכרון" זה דבר מצחיק. כי גם אלה שנדמה להם שהם לא זוכרים, זוכרים לשים תחתונים כשהם יוצאים מהמקלחת. כך שאנחנו מסוגלים לזכור. פשוט לא תמיד משתמשים בזיכרון שלנו נכון.

איך זה יכול להיות? פשוט מאוד. הזיכרון שלנו דומה לדירה שלנו. אם נשים משהו בדירה שלנו באיזה שהוא מקום, לא נמצא אותו בקלות. מצד שני, אם נשים אותו במגירה שבו יש הרבה דברים דומים, נזכור בקלות איפה שמנו אותו. רק שפה, ישנו דבר אחד שמכשיל אותנו.

מה מפריע לנו לזכור שעשינו משהו?

יש דבר אחד שמכשיל אותנו לזכור מטלות שגרתיות ויומיומיות. כמו לנעול את הרכב או הדלת. או לכבות את הגז. והדברים האלה הם לא דברים רעים במהותם. רק שלפעמים, אנחנו לא משתמשים נכון במנגנוני החשיבה שלנו. וזו התוצאה.

כל העניין נעוץ עמוק בתוך שגרתיות הפעולה. כל פעולה שמתבצעת הרבה ובאופן יומיומי הופכת לאוטומטית. בדיוק כמו שאנחנו מגיעים לאן שהוא עם הרכב ולא זוכרים את הנסיעה. זה כל כך אוטומטי שזה מתנהל לחלוטין בתוך תת המודע. אלא אם משהו מפריע לאוטומט.

במילים אחרות, בגלל שזה שגרתי אנחנו לא זוכרים בהכרח את הפרטים הקטנים. ועדיין, יש חלק אחר בראש שלנו שחייב להרגיש בשליטה ולדעת באופן מודע שמשהו התבצע. אם הוא לא זוכר שמשהו התבצע, הוא מסמן לנו לוודא. ואז אנחנו בודקים באוטומט. ושוב חייבים לוודא.

אז איך אפשר לפתור את זה?

יש לכל העניין פתרון פשוט. כל כך פשוט עד שלפעמים מתחשק לנו להגיד שזה לא יכול להיות. רק שאם נבצע אותו, נגלה להפתעתנו שזה בדיוק מה שחיפשנו. ושלפעמים, זה דווקא נחמד שפתרון לבעיה כל כך מציקה יכול להיות מאוד מאוד פשוט.

עכשיו, מכיוון שהחלק שמציק לנו וגורם לנו לעשות את הפעולה שוב ושוב הוא החלק המודע שחייב להעביר ביקורת, הפתרון חייב לעבור דרכו. הרי אם זה ימשיך להתבצע בצורה לא מודעת, הוא לא יוכל להירגע. לכן, עלינו להביא את הפעולה לחזור להיות מודעת.

איך נעשה את זה? פשוט נחליט שמעכשיו, בכל פעם שעשינו משהו שפעם היינו חוזרים עליו שוב ושוב, נאמר לעצמנו בקול מה עשינו. כן, כל כך פשוט. למשל, אם כרגע נעלנו את הדלת נאמר בקול "נעלתי את הדלת". או אם חנינו בקומה 2 בשורה 6, זה בדיוק מה שנאמר לעצמנו.

וזו הסיבה שזה עובד: עצם כך שאנחנו מפסיקים לבצע את הפעולה בצורה אוטומטית, גדל הסיכוי שנזכור אותה. בדיוק כמו בזמן שמישהו חותך אותנו בצורה מסוכנת בזמן נסיעה. פתאום, הנהיגה כבר לא אוטומטית. אנחנו אפילו מתקשים לנהל שיחה בדיבורית באותו הרגע.

בנוסף, כשאנחנו מגדירים לעצמנו בקול מה בדיוק עשינו, אנחנו מסמנים לתת המודע שלנו לשים את זה בזיכרון הזמין. ולא רק בזיכרון הזמין, אלא במקום שאנחנו מודעים אליו. קצת כמו לשים מפתח במגירת מפתחות. כך, נדע שהזיכרון הזה שם. ואם נחשוב על זה לרגע, זה יקפוץ לנו מיד.

עכשיו, מסקרן אותי לשמוע: מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור

 

נ.ב. אנחנו פותחים את ההרשמה למחזור 90 של קורס ההכשרה שלנו ב-NLP שמתחיל ביום שלישי ה-8 לינואר 2018. אם גם לך בא ללמוד איך לקרוא שפת גוף, לתקשר עם כל אדם בקלות ולחזק את הביטחון העצמי והמוטיבציה שלך, זה בדיוק הדבר בשבילך.

כדי לקבל את כל המידע על מסלולי הלימוד, כולל האחריות שמגנה עליך מחוסר שביעות רצון ב-100%, אני ממליץ לך בחום לדבר עכשיו עם חן, יועץ הלימודים שלנו, בטלפון 03-7445197. הוא ישמח להסביר על הקורס וכמובן, לשריין את מקומך בקורס, כדי לא לפספס את ההזדמנות.

תגובות למאמר

| 7 תגובות
  • ניסיתי את השיטה הזאת פעם ומה שקרה זה שגם להגיד בקול רם הפך להיות אוטומטי. ככה ש 10 דקות אחרי שנעלתי את המכונית ניסיתי להיזכר אם אמרתי את זה בקול רם או לא. או שבכלל אמרתי את זה לפני כמה שעות\אתמול\פעם שעברה שחניתי באותה חניה בדיוק ליד הבית. יש לך המלצות נוספות לשיטה זו? או המלצות נוספות אחרות?
    תודה רבה 🙂

    • היי עידן, המטרה היא לא רק להגיד בקול רם אלא לעצור ולשים לב שאתה עושה את זה. בצורה הזו, זה לא הופך אף פעם לאוטומט. על מנת לוודא אם זה באמת נקלט בזיכרון, פשוט תשאל את עצמך (למשל, איפה חנית). אם אתה יודע את התשובה, זה בסדר.

  • היי,
    המאמר עונה בדיוק על מה שאני מתמודד איתו ביום יום. אני הולך לנסות את מה שכתבת ומקווה שזה יעבוד. כי אצלי זה קורה כל הזמן. גם שעכשיו קראתי את המאמר חזרתי על מילים כמה פעמים ויש פסקאות שסיימתי לקרוא ואז במקום להמשיך לפסקה הבאה קראתי אותם 1-4 פעמים שוב כדי לוודא שבאמת קראתי כל מילה ומילה והבנתי בדיוק כמו שצריך. זה גם מתחבר לזה שאני פרפקציוניסט כנראה. האם השיטה תעבוד גם בקריאת מאמרים וכו?

    • זה יעבוד, למרות שספציפית בלמידה של משהו כתוב הייתי ממליץ לך לעשות משהו טיפה אחר: לפני שאתה קורא משהו תשאל את עצמך שאלה. השאלה אמורה להיות השאלה שאמורה להזכיר לך את מה שקראת. נגיד שאתה קורא מאמר על היסטוריית שבט המאיה. במקרה כזה, רגע לפני הקריאה שאל את עצמך "מה אני יודע על ההיסטוריה של שבט המאיה?".

  • שימושי, ניסיתי את זה ושמתי לב שזה עובד מצויין, אלה אם כן תוך כדי מציף אותי רגש חזק

יש לך תגובה נשמח לשמוע:

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?