בשבוע שעבר, הבאתי שיטה שמאפשרת לנו ליצור תהליך התפתחות אישית שבאמת מותאם אלינו אישית. היום נענה על שאלתו של אריאל, קורא ותיק בבלוג ה-NLP שלנו ששאל: לא מזמן סיימתי הכשרה, רק שאני לא מצליח להרגיש מספיק ביטחון עצמי כדי להתחיל. איך יוצאים לדרך?
על ביטחון עצמי ולמידה
כשרוב האנשים רוצה ללמוד (לא בהכרח פיתוח מיומנויות כמו ביטחון עצמי, בכלליות) הוא מחפש מורה. ככה למדנו מגיל צעיר. יש אנשים שיש להם יותר ידע מאתנו בנושא או בתחום מסוים. לפעמים, הידע גם מגובה בניסיון. ולפעמים, הם גם מעבירים את הידע הזה לאחרים.
עד כאן הכל נכון והגיוני. ולמרות שגם בחירת מורים היא אומנות, לא נתייחס אליה במאמר הזה. אולי בעתיד, אם תרצו. רק שנניח לרגע שמצאנו מישהי או מישהו שהרשימו אותנו. אנשים שהספיקו כבר לא מעט. ולא פחות מכך, יודעים ללמד את זה.
אפילו נניח לצורך העניין שעברנו אצלם את ההכשרה הכי טובה בעולם. ומאוד נהנינו. גם מהקבוצה וגם מהיחס האישי. אפילו תרגלנו וראינו את תוצאות יישום החומר הנלמד בכיתה. ומשום מה, אין לנו מספיק ביטחון עצמי או אומץ להתחיל ליישם גם בחוץ. למה זה קורה?
מלכודת המורה
זה קורה המון. אנחנו באים ללמוד ממישהו דווקא בגלל הידע והניסיון שלו. רואים אותו מייצר תוצאות. וזה לפעמים מאוד מרפה ידיים. כי כשאנחנו לומדים, אנחנו מנסים לחקות. ולפעמים, נוצרת אצלנו ללא כוונה הציפיה שנקבל בדיוק את אותן התוצאות שהמורה שלנו מקבל.
רק שלפעמים, בינינו לבין המורה יש לא מעט שנים של ניסיון בשטח. והציפיות האלה, גורמות לנו דווקא לדחות את היציאה לשטח. כי אנחנו מרגישים לא מספיק טובים. ורק כשנגיע לרמה של המורה, או לפחות לרמה הרבה יותר גבוהה מזו שלנו… אז, נצא לדרך.
כאן זה מסתבך טיפה. כי הציפיה למושלמות לא מאפשרת לנו לעשות. ואם לא נעשה, לא נשתפר. ואז נישאר תקועים עם הידע שרכשנו ללא ביטחון עצמי ביכולת שלנו ליישם. כלומר, אפס עשייה בפועל. וזו, דוגמה קלאסית ללולאת דחיינות.
מה זו לולאת דחיינות?
לפעמים, אנחנו תוקעים את עצמנו בלולאת דחיינות. דפוס חשיבה שיוצר תנאי בלתי אפשרי ליציאה לדרך. כי אנחנו מפחדים שלא להצליח. או לא לעמוד בציפיות של אחרים. או לא לעמוד בציפיות שלנו. ואז בפועל, אנחנו פשוט לא עושים.
רק שאם זה מצב שמתרחש בחלק מתחומי החיים שלנו, נרצה לשבור אותו. להגיע למצב שבו אנחנו כן עושים. ובדיוק בגלל זה, חשוב קודם כל שנבין דבר אחד משמעותי. הציפיה שמשהו יהיה מושלם לפני היציאה לדרך היא בולשיט. ויש רק אמת אחת פה:
משהו "מושלם" רק כשמישהו "השלים" אותו
במילים אחרות, שום דבר לא יכול להיות מושלם וחסין כישלונות לפני שנצא לדרך. להיפך, מתוך ההתנסות החיובית, נפתח ביטחון עצמי בביצוע שלו. ורק מתוך התמודדות עם כישלון, נוכל לתקן וללמוד איך להשתפר. ותוך כדי ההתקדמות עד סוף העשייה, נשלים אותו.
רק שלמרות שזו תובנה עוצמתית, היא עדיין תיאורטית. אנחנו צריכים דרכים פרקטיות שיעזרו לנו ליישם אותה. ובדיוק בגלל זה, ניצמד לטיפים הבאים:
טיפ ביטחון עצמי 1: ליצור לעצמנו מטרה הגיונית וקרובה
לא. לא נוכל להיות המורה שלנו. או איזה דמות נערצת מהתחום שלנו. לא בשלב הראשון של ההתנסות שלנו, בכל מקרה. וזה אחלה לשאוף לשם. רק שכדי ליצור לעצמנו ביטחון עצמי (ומוטיבציה), נצטרך להתחיל ליצור הצלחות. קטנות ככל שיהיו.
כל הצלחה, גורמת לנו להרגיש מעט יותר ביטחון עצמי. מעט יותר מוטיבציה. וככל שנאגור יותר ניסיון מוצלח, יהיה לנו יותר כוח פנימי ואומץ לצאת לכיוון מטרות גדולות יותר. ככה, ניצור מומנט שיסתיים בעוד כמה שנים בניסיון כמו של המורה שלנו. אולי אפילו בפחות זמן.
לכן, עלינו להציב מטרות הגיוניות. כאלה שהן לא יותר מפי 2 מאלו שכבר השגנו. אפילו אם זה אומר שאנחנו מצפים לממש מעט הצלחה. ובשביל זה, אפשר גם להתחיל מפיתוח הרגלים זעירים כדי ליצור הצלחות שיובילו להצלחות גדולות יותר ואיתן ביטחון עצמי ומוטיבציה.
להרחבה על נושא ההרגלים הזעירים
טיפ ביטחון עצמי 2: למדוד את ההצלחה שלנו באופן נכון
כשאנחנו רוצים לבדוק שיפור של משהו, אנחנו צריכים להשוות אותו לתוצאה קיימת. ומכיוון שמעולם לא היינו המורים שלנו, אין לנו דרך להשתפר ב"להיות הם". עם זאת, יש לנו שנים של ניסיון ב"להיות אנחנו". וגם ככה, אנחנו מכוונים לעזור לנו להשתפר ולא להם.
אז מה עושים? פשוט מאוד. לנהל יומן הצלחות. אם עד עכשיו הייתה לנו תוצאה מסוימת ופתאום יש לנו תוצאה טובה יותר, זה מעולה. זה אמנם לא המורה שלנו. וזה עדיין מעולה. כי גם המורים שלנו התחילו את המסע שלהם ככה. לא נהיו ככה ביום.
לכן, עדיף לתעד את ההצלחות שלנו. מ-2 סיבות עיקריות: הראשונה, היא כדי שנוכל לעקוב אחרי ההתקדמות שלנו ולוודא שאנחנו בדרך לתוצאה הרצויה. השנייה, היא להיות מסוגלים להציץ ביומן הזה מדי פעם ולהיזכר בהצלחות שלנו. זה מחזק ביטחון עצמי.
זה חשוב כי לרוב, כשאין תיעוד, אנחנו מתנהלים מתוך תחושה פנימית. ולפעמים, אנחנו שיפוטיים יתר על המידה כלפי עצמנו. מצד שני, עם ההצלחות שלנו אנחנו לא יכולים להתווכח. וזה עוזר שהן נמצאות שם, זמינות, מול העיניים שלנו.
להרחבה על קביעת מטרות נכונה ומדידה שלהן
טיפ ביטחון עצמי 3: ללמוד יותר מהמציאות מאשר מהספר
בהרבה מאוד מקרים, אנחנו סומכים על המורים שלנו ועל החומר שהם מלמדים. רק שהמון מורים מלמדים מתוך הידע האישי שלהם. שנגזר מהניסיון האישי שלהם. שיושם באמצעות היכולות שלהם. בסיטואציות שבהם היו. וכל אלו, לא בהכרח חופף לזה של התלמיד.
לפעמים, החומר דורש התאמות. לפעמים, הוא מתנגש באופן ישיר עם התוצאות. ומעבר להצעה (התמיד נכונה) ללמוד מיותר ממקור מידע אחד, יש הצעה אפילו טובה יותר: להגיב למציאות ולא לאוטומט שנוצר בעקבות תכני הלימוד.
זה נכון לצפות שהמציאות תתנהל לפי מה שלמדנו. רק שלפעמים, היא לא. ואז, נרצה לעצור את האוטומט. זה שמנסה לעשות שוב את אותו הדבר. להבין מה קרה. במה הוא שונה ממה שלמדנו. ואז לבדוק אם שווה לשנות משהו בדרך שבה אנחנו עושים. או לעשות משהו אחר.
בסוף היום התוצאה קובעת. לא "הספר". ואם כבר, עדיף שנתאים את הספר למציאות ולא את המציאות לספר. כי זה, גם מפתח גמישות מחשבתית. ויותר מזה, זו המשמעות האמיתית של למידה מתוך ניסיון. וזו, גם הדרך היחידה להגיע לרמת המורה ואפילו לעקוף אותה.
זהו להיום. עכשיו אשמח לשמוע בתגובות שמתחת למאמר: אילו עוד דרכים יש לך ליצור ביטחון עצמי במהלך שלבי היישום הראשונים של משהו שלמדת?
שיהיה לך המשך שבוע מעולה,
ליאור
4 Responses
שלום
רציתי לשאול אם אדם היה בדיכאון תקופה וגם לאחר שהוא יצא מזה הוא כל הזמן חושב איך אני מתפקד היום האם בצורה שלא רואים שעברתי דיכאון או שכן רואים
איך הוא יוכל לדעת איך הוא מתפקד?
היי נחום,
הדרך הטובה ביותר לדעת היא לפי רמת התוצאה. האם אחרים מגיבים אליו אחרת? האם הוא מגיע לתוצאות שהוא מציב לעצמו? האם הוא מציב לעצמו מטרות יותר גדולות כשהוא מגיע למטרות שלו?
איך הוא יכול לדעת אם אחרים מגיבים אליו אחרת?
אם הוא מגיע לתוצאות שהוא מציב לעצמו או אם הוא מציב לעצמו מטרת יותר גדולות זה מראה שלא רואים שהוא עבר דיכאון?
נ.ב. תודה רבה על המאמרים המועילים שלך
פשוט לבחון התנהגויות. האם נניח מחייכים אליו יותר? האם נפתחים אליו יותר? האם מתחברים אליו יותר?
בנוגע לתוצאות, עצם הצבת התוצאות קדימה מראה על אמונה בעתיד. על מיקוד בדברים הטובים שיכולים לקרות ועל כך שהם אפשריים.