בית > מאמרים על NLP > איך לתקן רושם ראשוני שלילי? 3 טיפים מהירים יעזרו לנו ליצור רושם מחודש ומשופר

איך לתקן רושם ראשוני שלילי? 3 טיפים מהירים יעזרו לנו ליצור רושם מחודש ומשופר

30 אוקטובר 2016

היי,

בפעם הקודמת, הצגתי 5 שיטות מהירות שיעוררו את היצירתיות שלנו. היום, נדבר על נושא שמטריד לא מעט אנשים: נניח שפגשנו אדם חדש ובטעות יצרנו רושם ראשוני שלילי, מה אפשר לעשות כדי לשנות את הרושם הזה?

רק חצי דקה

חצי דקה. זה כל מה שהיה נדרש כדי להרוס הכל. ולא שהיא התכוונה. פשוט פלטה בטעות את הדבר הלא נכון על הדבר הלא נכון. וזה לא באמת היה חשוב למכירה. סתם ביטוי שהייתה רגילה להגיד. רק שהוא עורר שיחה שלמה על דת. ופתאום הלקוח נעלב והלך.

זו לא הפעם הראשונה שזה קרה לה. פשוט הייתה לה הנטייה לרצות שכולם יהיו מרוצים. ובמקום להתנצל על הטעות, היה לה את ההרגל "לתקן את המצב". רק שההסברים שלה סיבכו אותה מחדש. יותר ויותר. כמו התדרדרות עם רכב כלפי מטה בלי יכולת לבלום.

רושם לא מכוון

אחד האפקטים המרתקים בעולם ה-NLP נקרא מסגרת מקדימה. המסגרת המקדימה היא מעין הגדרה ראשונית שיש לנו בראש בנוגע למשהו. הגדרה שדרכה אנחנו מפרשים את המציאות. והיא זו שבין השאר עומדת מאחורי הרעיון של רושם ראשוני.

כשאנחנו חושבים על מסגרת מקדימה בנוגע לאדם, אנחנו בדרך כלל מתכוונים לדעה שגיבשנו עליו ועוזרת לנו לפרש את שאר מעשיו. במילים אחרות, אנחנו שופטים את מעשיו הנוכחיים על פי הרושם או ההתנהגות הראשונה שקלטנו ממנו.

לדוגמה, נניח שפגשנו בחור בשם ניר ובפעם הראשונה שפגשנו אותו הוא התבלבל בהסברים שלו בקשר למוצר שמכר. הרושם שהיה עשוי להיווצר הוא שאינו מקצועי או שאינו מבין בתחומו. בפועל, יכול להיות שהוא סתם לא הרגיש טוב. או שהיה ביום השני בעבודה.

בפעם הבאה שנפגוש אותו, רוב הסיכויים שללא כוונה נתייחס אליו כאילו שהיה לא מקצועי. ולמרות שזה חבל, זה קורה לנו בצורה די אוטומטית. המאמר הזה מיועד בדיוק למקרים שכאלה. מקרים שבהם הרושם שנצרב לאנשים עלינו אינו נכון ואנו מעוניינים לשפר אותו.

3 טיפים לתיקון רושם ראשוני שלילי

מעולם לא יצא לי להכיר אדם שהתכוון ליצור רושם ראשוני שלילי. וזה הגיוני. יש לנו תמיד כוונה חיובית מאחורי מעשינו. ואנחנו אוהבים אנשים שאוהבים אותנו. גם אם לא תמיד נוח לנו להודות בזה. חוץ מזה, מי לא אוהב שהאנשים שחשובים לו חושבים עליו מחשבות חיוביות?

רק ש… אי אפשר להגיע למצב שכל האנשים יהיו מרוצים מכל דבר שנעשה. ולא כי אי אפשר לשאוף להתנהג בצורה טובה. אלא כי תמיד מישהו יוכל למצוא משהו שלילי בדבר שנעשה. וגם אם זו רק הפרשנות האישית שלו לכל העניין.

על מנת לשנות את הפרשנות השלילית שלעתים עשויה להיווצר כלפינו (ללא כוונה), נוכל להיצמד לטיפים הבאים:

1. להתייחס לרושם הראשוני בצורה ישירה – לפעמים, עצם כך שאין פרשנות אחרת לאותו אירוע ראשוני לא נעים, גורמת לרושם הראשוני להתחזק. עם זאת, הסבר טוב למה שקרה בפעם הקודמת, יכול לשנות את כל המשמעות במידה והנושא אינו חוזר על עצמו.

מאוד חשוב במקרה זה לשמור את ההסבר פשוט ומיד לאחריו לחזור לנושא הפגישה. בצורה זו, נקטין את הסיכוי להסתבך בדברינו ולהחריף את הרושם הראשוני שיצרנו קודם. במקביל, אנו מאפשרים להסבר החדש להיצרב במקומו יותר בקלות.

לדוגמה, נניח שעשינו רושם לא מקצועי בפגישה הקודמת שלנו עם אדם. בפגישה הבאה, נוכל לפתוח את השיחה במשפט כמו "תשמע, אני ממש מצטער על הפגישה הקודמת, הייתי חולה וקצת לא מאופס". עצם כך שיש הסבר הגיוני אחר למה שקרה, ישנה את הרושם הראשוני.

2. להתייחס לרושם הראשוני בצורה מנותקת – בניגוד לשיטה הקודמת שבה לקחנו אחריות מלאה על מעשינו, עכשיו נרצה לעשות משהו שונה: להתייחס לאירוע כאילו שלא היינו חלק ממנו. כך, אנחנו יוצרים מעין ניתוק בראש השומע בין "ההוא שהיינו אז" ל"מי שאנחנו היום".

לשיטה הזו יש יתרון אחד גדול. היא גורמת לשומע להרגיש חיבור גדול יותר אלינו. כי היא מכירה בתחושה שלו ביחס לפעם ההיא. וגם יוצרת הפרדה ברורה בין מי שהיינו אז למי שאנחנו היום. וחשוב לציין שהטכניקה הזו עובדת טוב יותר ככל שעבר יותר זמן מהפעם ההיא.

הרעיון הוא כזה: להשתמש בביטויים שמפרידים בין מה שהיה אז למה שקורה עכשיו. ביטויים כמו "אז", "בעבר" ו"פעם" יכולים לעזור לנו להציג את מה שקרה כמשהו ששייך לתקופה אחרת. וגם פה, אחרי ההסבר המתנצל הקצר חשוב לחזור לנושא הפגישה מהר ככל האפשר.

לדוגמה, נניח שבטעות עשינו על אדם רושם שאנחנו לא נותנים ללקוחות שלנו יחס אישי. בפגישה הבאה נוכל לפתוח את השיחה במשפט כמו "תשמע, אני חייב להתנצל. לא הבנתי אז עד כמה חשוב לתת יחס אישי" או "אני חייב להתנצל. בעבר, לא היה ברור לי עד כמה חשוב…".

3. לבקש עצה – בראיון שנערך עם רוברט ציאלדיני, אחד מחוקרי השכנוע הטובים בעולם, הוא חשף טכניקה קצת שונה מהמצופה לשנות רושם ראשוני שלילי שנוצר למישהו כלפינו – לבקש מהם שיעוצו לנו עצה בנושא כל שהוא.

מסתבר שכשאנחנו מבקשים מאדם שיעוץ לנו עצה אנו מאפשרים לרושם חדש להיווצר כלפינו. הבקשה לקבלת עצה משרתת 2 מטרות ראשיות: היא גם מחמיאה לשומע ובו זמנית פותחת פתח לאינטראקציה חיובית אתו.

נקודה חשובה לסיכום 1: כאשר אנחנו רוצים להתנצל ולשנות את הרושם שנוצר, עלינו להיזהר שלא "לקרוא מחשבות". במילים אחרות, לפעמים ה"סרט" שרץ לנו בראש בנוגע ל"מה הוא בטח חושב עלינו" הוא שגוי. ואם נגיד "אתה בטח חושב שאני אידיוט" אנחנו עשויים לשתול לו את המחשבה הזו. לכן, רצוי להתנצל על ההתנהגות ולא על מה שהוא בטח חושב עלינו.

נקודה חשובה לסיכום 2: לא משנה מה נעשה כדי לשנות רושם שלילי אם ההתנהגות השלילית תחזור על עצמה. לאחר שינוי המסגרת המקדימה, עלינו להקפיד לשמור על הרושם שנרצה ליצור. במיוחד בהנחה שהרושם המתוקן הוא מי שאנחנו באמת ולא סתם זיוף. הרי זו הפואנטה של תיקון הרושם השלילי, לא?

זהו להיום. עכשיו, אשמח לקרוא בתגובות פה למטה מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך יום מעולה,
ליאור

תגובות למאמר

| 5 תגובות
  • היי, האם אפשר דוגמא לאפשרות השלישית של הבקשת עצה ?
    בתודה מראש..

    • בוודאי. נניח שאתה עובד כמתכנת ועובד אתך אדם שאתה לא מסתדר אתו, אתה יכול לבקש ממנו עצה בצורה הבאה: "שמע, משה, אני יודע שעד עכשיו לא הסתדרנו יותר מדי ומאוד חשוב לי לפתוח אתך דף חדש. מכיוון שאני יודע שיש לך ניסיון בנושא, אתה יכול לעזור לי עם הפרויקט החדש? נתקעתי שם באיזו שהיא בעיה ואני יודע שהניסיון שלך יכול לחלץ אותי משם".

  • האם הטיפים רלוונטיים גם לדייטים?
    גיד שהבחור עשה רושם שלילי אך עדיין מעוניין בבחורה…

  • שלום ליאור ממש נהנתי לקרוא את מה שכתבת! זה תקף גם הרושם לא ראשוני? ( הכרנו לפני ועשיתי פדיחה…)

נשמח לשמוע מה דעתך:

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?