בית > מאמרים על NLP > מעורר מחשבה: 3 דוגמאות מפתיעות לשימוש בעוגנים שיקלו עלינו במקומות הכי לא צפויים בחיים

מעורר מחשבה: 3 דוגמאות מפתיעות לשימוש בעוגנים שיקלו עלינו במקומות הכי לא צפויים בחיים

20 אוקטובר 2019
עוגן חשיבתי NLP

היי,

בשבוע שעבר, הצגתי את קורס העוגנים החדש שלנו. אני מודה, לא ציפיתי לכל כך הרבה שאלות סקרניות על הנושא. זה לא שהנושא לא מסקרן. פשוט… הרבה אנשים חושבים שה-NLP מכיל בעיקר כלים מעולם הטיפול. ופתאום, הם גילו שיש שימושים אחרים לכלים.

יש המון דרכים להשתמש בכלי הזה שנקרא יצירת עוגנים (או עגינה בקיצור). וכדי לענות בצורה מרוכזת על כל השאלות, החלטתי להפוך את זה פשוט למאמר. רק שהמטרה של המאמר הזה היא לעורר את היצירתיות. כי לפעמים דוגמה טובה נותנת השראה לא צפויה.

הדוגמאות שהבאתי כאן הן אמיתיות. אנשים שלמדו NLP והשתמשו בעוגנים כשבאמת היו צריכים אותן. ומכאן מגיעה ההשראה האמתית. זו שמעוררת אתכם לחשוב איפה עוד אפשר להשתמש בעוגנים. אז יאללה, נתחיל:

זריקה של מיץ אומץ ישר לוורידים

הלילה, הוא דווקא הצליח לישון. כן, לישון. הוא. שתמיד צחקו שנרדם לפני שהראש שלו הספיק לגעת בכרית. רק שמאז שהבוס שלו אמר לו שהוא עומד להעביר את המצגת בפני ההנהלה… הוא לא הצליח להפסיק להסתובב במיטה. כבר 3 ימים ברצף.

רק שהלילה הוא הצליח להירדם. וכשהתעורר, לא ידע אם הוא מעדיף סיוטים על חוסר שינה. בחלום שלו הוא דווקא הגיע מוכן. כל החומר מסודר. המצגת מוכנה. אפילו הרגיש לרגע כאילו ששלט בחומר. כזה היה חוש ההומור של תת המודע שלו. חוש הומור שחור ומרושע.

הוא נעמד מולם. פתח את הפה. והמילים… פשוט לא יצאו. רק נשיפה מוזרה. בפה פתוח. הם הסתכלו עליו מוזר. הוא סגר את הפה. ופתח אותו שוב. שוב, יצאה ממנו רק נשיפת אוויר. מישהו צעק "חמוד, או שתדבר או שתפסיק לבזבז לנו את הזמן". השאר התגלגלו מצחוק.

הוא הרגיש איך הוא בו זמנית קפא, החוויר, הסמיק ובער. הרגליים שלו רעדו. הפנים התמלאו בזיעה קרה. הנשימה הפכה למהירה ועמוקה בו זמנית. עד שלרגע יצא ממנו קול. צעקה. כל כך חזקה שהעירה אותו. הוא היה במיטה. שטוף זיעה. והרגיש איך הזמן סוגר עליו.

הוא עצר לרגע. לחץ את האגודל עם הזרת. וברגע נרגע וחייך. זה היה העוגן שלו. זריקה של מיץ אומץ ישר לוורידים. חזרה לו הנשימה. הוא ידע משהו אחד באופן חד משמעי – יש לו גלגל הצלה. ולא פחות מהעוגן עצמו, הוא ידע דבר נוסף. הוא יכול היה לסמוך על עצמו.

כשקיבלתי את ההודעה הזו בוואצאפ, שמחתי עבורו. גם כי הוא בחור מקסים שמגיע לו להצליח. גם כי המצגת עברה לו מעולה. וגם כי הוא הוכיח לעצמו שהוא שם עבורו. כשבאמת חשוב. ושהוא יודע ליצור לעצמו עוגנים שיהיו שם בשבילו כשהוא באמת יצטרך אותם.

לצחוק לשם שינוי

הוא צחק באופן בלתי נשלט. עד דמעות. דמעות שהיו שליש אושר, שליש עצב ושליש שחרור. וזו הייתה הפעם הראשונה מזו שנה שבה צחק. צחק באמת. צחק מכל הלב. והוא, שכל החיים היה אדם שצוחק חזר להיות עצמו ברגע. עצמו, שחשב שאיבד השנה. איבד, כשאמא שלו נפטרה.

אבל. שלב הגיוני כשאדם שאנחנו אוהבים נפטר. במיוחד כשהאדם הזה כל כך קרוב אלינו. כל כך מחובר למי שאנחנו. וכל כך טוען אותנו באנרגיית החיים. רק שמהרגע שנכנסה לבית החולים, הטעינה החלה להתרוקן. המטען שלו התקלקל. והסוללה, החלה לצנוח מתחת לרף 15 האחוזים.

פחד השתלט עליו כשהוא חשב על לבקר אותה בבית החולים. לא רצה שתיצרב לו בראש התמונה שלה שם. מחוברת למכשירים. חלשה. חלשה? היא? שהייתה מקור כוח לכל כך הרבה אנשים? הוא לא יכול היה לשאת את המחשבה הזו. אז הוא הרים אליי טלפון. רק כדי להתייעץ.

עודדתי אותו כן להיות שם בשבילה. כדי שלא יישא על עצמו את המחשבות אחר כך. כשיהיה מאוחר. כי הוא לא הגיבור של הסיפור הזה. יש גם אותה. ולמרות שאין לה עוד הרבה זמן, כל דקה אתו היא עולם עבורה. וגם עבורו. להסניף כל טיפה מהמהות שלה. למרות שידע שבקרוב לא תהיה עוד.

הוא קיבל את העצה. יצא למסע שלו להיפרד ממנה. וכשנפטרה, הודה לי רבות. רק ששם לא נגמר הסיפור. אני חזרתי לענייניי. הוא החל במסע האבל שלו. שנה שלמה שטלטלה את מי שהוא. החיוך שהוא, קצת דהה. למרות שהספיק להיפרד ממנה. ועדיין, זה ישב עליו.

שנה אחר כך, פגשתי אותו שוב. הגיע כדי לחזור על קורס ה-NLP עם חבר. הייתה לו התחושה, כך אמר לי, שזה מה שיעשה את השינוי. שמחתי שאני יכול לחזור להיות שם בשבילו. במקום שהוא מאפשר לי. כשהגענו לשיעור על העוגנים, הוא התלהב. מאוד אהב את הכלי הזה.

רק ששום דבר לא הכין אותו למה שעומד לקרות. תוך כדי התרגול הוא שאל אותי. כבר לא הסתיר את זה. שאל מה אפשר לעשות עם כל הצער. עבר את כל מחזור האבל ועדיין, זה עליו. זה בדיוק המקום שבו הכל השתנה. עגנתי לו את תחושת הצחוק המתגלגל. זה שהיה יכול לשלוף פעם ברגע.

נגעתי לו בכתף והוא חייך. עוד נגיעה והצטרף משהו שהתחיל להתגלגל בפנים. בנגיעה השלישית בכתף הוא כבר צחק קצת. ואז עוד. ואז נקרע מצחוק. צחוק אמיתי. נקי. מפעם. מתקופה שחשב שהיא כבר מאחוריו. צחוק מנקה. מנקה ריאות, נפש ונשמה. צחוק בריא.

בזמן שנקרע מצחוק הזמנתי אותו לחשוב על השנה האחרונה. לשים לב איך התחושה שלו מתחילה להשתנות. גלי תחושות הופיעו על פניו. צוחק עם אדוות עצב. והרעד החל להירגע. אמא שלי מתה, הוא אמר. והצחוק, הפך להיות צחוק משחרר. שחרור הכאב שמאפשר לזיכרון שלה להתייצב במקומו.

בלוני הליום לאיזון

היא ניסתה להרים את היד שלה. רק שהיד הרגישה כאילו הייתה עשויה מעופרת. למרות שידעה מה התשובה. למרות שכל כך רצתה לומר אותה. ולמרות שגם ידעה מאיפה כל זה התחיל. מבחינתה, מי שאמר שלדעת את הסיבה זה חצי מהדרך לפתרון, יכול להיחנק עם משפטי החוכמה בשקל שלו.

פעם זה היה מעצבן אותה. הפעם זה כבר ייאש אותה. היא כבר מזמן לא הילדה הקטנה שמשפילים מול כל הכיתה אם היא טועה. ויותר מזה, היא ידעה את התשובה הנכונה. רק שמשהו בה הקפיד לחזור על המשוואה. בצורה לא מודעת. ובזמן הלא מתאים. "תחושת מבחן" שווה ל"חוסר יכולת לדבר".

היא עצמה את העיניים. משפט הדהד בצורה מוזרה בתוך ראשה. כשאדם נמצא עם הגב לקיר, הוא יכול לשלוף יותר בקלות את מה שהוא צריך כדי לשרוד. לשרוד. איזו מילה מצחיקה בהקשר הזה. רק שמבחינתה, זה היה לשרוד. ואם לא תצליח להתגבר על משוואת יד העופרת, זה ייפגע בה גם בעתיד.

היא נשמה עמוק. התעלמה מהדחף לכעוס על עצמה. פשוט התרכזה לרגע. ואז אמרה לעצמה רק מילה אחת. מילת עוגן, שצרבה בתוך ראשה בקורס ה-NLP מילה, שמתנגנת בצורה קצת אחרת. היא חזרה לנשום. והיד שלה, חזרה להיות שלה. כאילו שבלוני הליום נקשרו אליה לאיזון העופרת. והיא עלתה מעצמה.

כמה מילים לסיכום

יש עוד המון דוגמאות שאפשר להביא. רק שלי חשוב להבהיר דבר אחד. הנושא של עוגנים, לפעמים נתפש בטעות כלא קל. בעיקר כי אנשים הופכים אותו ליותר מורכב ממה שהוא צריך להיות. וזו בדיוק הסיבה שבגללה יצרנו את קורס העוגנים – ליצור תוצאות ובפשטות.

בגדול, אם לא קראת את המאמר הקודם: מדובר בקורס וידאו אינטרנטי מיוחד. כזה שמלמד לבצע עוגנים בצורה פשוטה ושיחתית. הדגש הגדול הוא על הנקודה שבה רוב האנשים שלמדו NLP נופלים בהן. ועבורה, פיתחנו צורת תרגול מיוחדת.

אם מעניין אותך לעבור קורס שכזה מנוחות המחשב או הטלפון, הקישור הבא הוא בשבילך. ויש קופון מיוחד למי שיבחר להתחיל אותו עד סוף סוכות (עוד יומיים) ויחסוך לכם 500 שקלים מהמחיר (שליש).

אז מי שרוצה להספיק לנצל את ההזדמנות, קוד הקופון הוא OGENLESUKOT ואת הקורס ניתן למצוא בקישור הבא: https://www.nlptools.co.il/course/anchoring/ . נתראה בפנים!

עכשיו, מסקרן אותי לשמוע: איפה אתם השתמשת בעוגנים וזה עזר לכם?

שיהיה לך שבוע מעולה והמשך חג שמח,
ליאור

תגובות למאמר

| 4 תגובות
  • התקציב שלי עומד על 200 ש”ח,
    האם אוכל לשלם עבורכם את הסכום הזה תמורת הקורס.
    בברכה.

    • ישראל, הקורס עולה 1,500 שקלים ובעזרת ההנחה יעלה לך 1,000 ש"ח (עד לעוד יומיים), כך שזה לא יתאים במסגרת 200 השקלים. עם זאת, מכיוון שמדובר בכלי שיכול לעזור לך גם לשפר את ההכנסה שלך, שווה להשקיע בו גם מעבר לתקציב. הרי בעזרת שימוש נכון בו, הוא יכול להחזיר את ההשקעה ואף הרבה יותר 🙂

  • מאוד נהנה, אשמח לשמוע מה אתה מציע לי
    יש לי עבודה של חצי יום שזה מכירות ללא בוס, יש לי משרד משלי ומחשב משלי ואני מתוגמל לפי כמות היחידות אותו אני מביא, כך שאין לי גם מסגרת של מנהל או משהו כזה ששומר שאני יעבוד 5 שעות או לפחות רובם, ואני מרגיש שכל יום זה אתגר מחדש, ובפרט לאחר חופשת החגים, מצד אחד אני יכול להרוויח (ובד"כ באמת מרוויח) יפה, ומצד שני לפעמים 3\4 מהזמן הולך לריק רק בגלל ההתמודדויות עם לקוחות שזה מאוד רגשי, ולפעמים אפילו תוקע, ובפרט שאני יודע שאם אני ינצל את הזמן כמו שהיה לי מנהל על הראש אני יכול אפילו להכפיל את המשכורת שלי ויותר,
    מה אתה ממליץ לי???

    • היי מאיר,

      בגדול יש לי 2 הצעות: הראשונה, היא שתיקח את הזמן בין השיחות כדי להתאפס רגשית. מדיטציה, עוגנים, קטעי אודיו של דמיון מודרך או כל דבר אחר שיכול לאפס אותך רגשית. זה גם יאפשר לך להגיב טוב יותר בשיחות וגם יחסוך לך זמן חשוב ביניהן.

      השניה, היא ליצור לעצמך מסגרת עבודה. אם אין לך בוס, תהיה הבוס שלך. תעקוב אחרי הזמן שלך, זהה את דליפות הזמן ותאפס את עצמך בחזרה לתוך העבודה. מבטיח לך שאם תתחיל, אתה תהיה בדיוק הבוס שאתה צריך.

נשמח לשמוע מה דעתך:

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?