בית > מאמרים על NLP > להתמודד עם השנים הראשונות בהצלחה: 7 דברים חשובים ש(חבל ש)לא סיפרו לי מראש כשהחלטתי להפוך לעצמאי

להתמודד עם השנים הראשונות בהצלחה: 7 דברים חשובים ש(חבל ש)לא סיפרו לי מראש כשהחלטתי להפוך לעצמאי

1 ספטמבר 2019

היי,

בפעם הקודמת, הצגתי 3 סימנים מקדימים שיעזרו לנו לסנן מראש בני זוג לא מתאימים, עוד בשלב הדייט. היום נענה על שאלתו של דן, קורא ותיק של הבלוג שביקש לקבל מספר המלצות, עכשיו כשהוא מסיים את עבודתו כשכיר ויוצא להיות עצמאי בתחום ה-NLP.

החלום הגדול

מאז שאני זוכר את עצמי, לא הייתי מציית בקלות לסמכותו של אדם, רק כי היא ניתנה לו. וזה לא משנה אם זה היה מדובר במורים, קצינים או מנהלים. יש אנשים שזה זורם להם בקלות. לי לא כל כך. על אחת כמה וכמה, אם אותו אדם דורש שאעשה דברים שאין בהם הגיון לדעתי.

כאחד שכזה, המסלול שלי להפוך לבעל עסק היה עניין של זמן. החלום הנפלא. בלי בוס על הראש. בלי מסגרת חונקת. לבחור את הלקוחות של עצמי. גם להיות המנהל, גם בתנאים שלי וגם להרוויח הרבה יותר כסף. מה עוד יכול לרצות אדם שלא מוכן לקבל מרות מאחרים?

רק שבדומה לכל דבר אחר, חלומות לחוד ומציאות לחוד. כל פיסת יתרון, עשויה להפוך בן רגע לחיסרון. כשאין מסגרת, קל מדי להתפזר ולמרוח את הזמן מבלי להגיע לתוצאות. כשאין בוס, אין מי שידאג שהשכר שלנו ייכנס בזמן או יביא את הלקוחות. והכסף… לא מגיע מעצמו.

היום, כשבית הספר שלנו ל-NLP חוגג 13, אני יכול לספר את האמת. למרות כל ההצלחה של בית הספר היום, בהתחלה זה לא היה קל. ואת הדברים שאביא פה, למדתי דרך הברכיים. מתוך הנפילות. ומי שיספר לכם שאצלו לא היו כאלה, מעולם לא צעד את הדרך.

מה חשוב להבין?

מאוד קל למכור את החלום הזה. לעזוב את העבודה. לרכוש מקצוע חדש. להתחיל לעזור לאחרים. על אחת כמה וכמה בתחומים כמו קואצ'ינג או NLP. אחרי הכל, לא מדובר על סתם עצמאיים, אלא על זרקורי שינוי שלוקחים אנשים אל העתיד הנכסף.

רק שיש צדדים אחרים ל"להיות עצמאי". צדדים שמתגלים רק אחרי שיוצאים לדרך. עוברים את הצעדים הראשונים. ובגלל שאף אחד לא מדבר עליהם, הנטייה היא לחשוב שכנראה שזה קורה רק לנו. בעיקר בעידן הרשתות החברתיות, שבו נדמה שכולם מצליחים חוץ מאתנו.

במילים אחרות, זה יכול להיות מאוד מייאש. במיוחד אחרי שעברנו את השלב הראשוני של העסק. שבו ללקט לקוח פה ושם זה עדיין קל. ולא דורש תכנון ועשייה מאוד אינטנסיבית. ועברנו אל תוך השלב שבו לא ברור "מה עכשיו". או "מאיפה להתחיל".

זה השלב שבו נתקעים רוב בעלי העסק ואנשי המקצוע. חלקם הגדול אפילו סוגר את העסק. וחבל. כי אם היו מכינים אותם מראש, הם היו צולחים את השלב הזה בצורה טובה הרבה יותר. ויכלו להפוך לאנשי המקצוע שבאמת חלמו שיהיו.

הדברים שהכי חשוב להבין כדי לצלוח את התקופות הקשות בהתחלה

הנקודות הבאות הן מאוד חשובות. אפילו קריטיות. כי אם לא נבין אותן בהקדם כעצמאים, חבל על הזמן שלנו. אני לא מסתלבט. בלעדיהן, אפשר לסגור את הבסטה וכדאי לחזור להיות שכירים, רגע לפי שנכלה את המשאבים הכלכליים שלנו. אז נתחיל:

1. ליצור מסגרת – אני יודע. לא יצאנו לעצמאות כדי להיות כבולים למסגרת. רק שעבור רובנו, חוסר מסגרות יוצר התפזרות. מתי עושים מה וכמה. ואז פתאום, אנחנו מוצאים את עצמנו מתכננים את ארוחת הצהריים כבר בשעה 11:00. ואז שנ"צ. ואז נהיה שוב 20:30.

השבוע עובר. ועוד אחד. בהתחלה יש תחושה שהכל בסדר. כי להשיג את הלקוחות הראשונים זה אפשרי. דורש טיפה מאמץ והמלצות. רק שאז, עוברת התקופה הזו. ואנחנו נדרשים לעשות עוד ועוד דברים. ואם אין לנו מסגרת עבודה מסודרת, דברים נופלים בין הכיסאות.

אז מה עושים? השיטה האישית שלי היא כזאת: להכניס ליומן הכל. מתי אנחנו מתכוונים לישון. מתי לקום. מתי לעשות כושר. מתי לאכול. ואז בחלונות שנוצרים לנו, להתחיל להכניס דברים. ובאותו הזמן, לא לעשות משהו אחר. אם דחוף, נגיע לזה בסוף אותו החלון כשנסיים.

2. לסנן מידע – יש הרבה אנשים שישמחו ללמד אותנו מה לעשות כיום. האינטרנט מלא בכאלה. חלקם הקטן, אפילו יודע מה לעשות מתוך ניסיון במציאות. חלקם הקטן יותר, יודע אפילו להסביר את הניסיון הזה. וכמות המידע שמסתובב היום בחוץ… היא אסטרונומית.

אני ממליץ בחום לחלק כל דבר שמספרים לנו (כולל "הוכחות" שקל לפברק) ב-10. לפחות. ולקחת כל דבר שמספרים לנו עם צ'ייסר של ספק. במיוחד אם מישהו אומר לנו שהשיטה שלו היא היחידה שעובדת. או הכי טובה. או ש"זה הטרנד הבא וחייבים לעשות את זה". זה לא.

הרעיון הוא פשוט: להקשיב. להעביר את זה דרך ההיגיון הבריא. לבדוק אם זה עובד. לקחת את מה שעובד לנו. ואז להמשיך לבא בתור. צורת החשיבה הזו, אם עוד לא קיימת אצלך, היא פשוט קריטית. אחרת אפשר לקרוס תחת עומס המידע, שחלקו שגוי לחלוטין.

3. ללמוד לשווק – אף בעל מקצוע לא רוצה לשווק או למכור, למעט אלה שזה המקצוע שלהם. כל אחד רוצה "פשוט" לעשות את מה שלמד. הרי זה מה שלמד והתמקצע בו. והוא כבר נורא רוצה להתחיל ליישם. אז כל השיווק והמכירות האלה… מרגישים כאילו שהם לא בשבילנו.

יש הבדל משמעותי בין להיות שכיר לעצמאי. כשאנחנו שכירים, מביאים לנו את הלקוחות. אנחנו יכולים לעסוק פשוט בתפקיד שלנו. ברוב התפקידים. רק שכשאנחנו עצמאיים, מעבר לשלב הראשוני, ככל שעובר הזמן נצטרך להשקיע יותר בהבאה שלהם.

להגיד "למדתי מקצוע ואין לי אמונה בשיווק/מכירות" זו ילדותיות. לא להאמין בשיווק או במכירות זה בסך הכל לא להאמין בעסק שלך. המבחר המגוון של אנשי מקצוע שקיימים שם בחוץ, מחייב אותנו להתבלט באיזו שהיא צורה מול עיני הלקוח. והוא, לא יבין מעצמו.

הצורך לשווק ולמכור לא דורש שנעשה את זה בצורה סליזית או מציקה. יש דרכים נחמדות לעשות את זה. כאלה שמתאימות יותר לאופי שלנו. אלא אם האופי שלנו הוא לא לעשות כלום ולצפות שדברים יקרו מעצמם. בכל אחד מהמקרים, זה אפשרי וקריטי לעסק שלנו.

4. להתעדכן כל הזמן – הכשרה נושאת תעודה לא הופכת אדם לאיש מקצוע. היכולת שלו ליישם באופן מקצועי את מה שלמד כן. וכדי להיות טובים באמת, עלינו להישאר מעודכנים, ללמוד עוד ולעבור השתלמויות.

אין הכשרה אחת שמקיפה את כל מה שצריך. לא הייתה ולא תהיה. תמיד אפשר לרכוש עוד כלים. להתאמן. להשתפר. ולהפוך להרבה יותר טובים משהיינו. מצד אחד, כדי להגדיל את היכולת שלנו לספק תוצאות עבור הלקוחות שלנו. ומצד שני, כדי להתמודד עם התחרות.

בגלל זה, כשאדם אומר לי שהוא לא צריך ללמוד כי יש לו תעודה זה מצחיק אותי. תעודה היא פיסת קרטון. כל אחד יכול להדפיס עליו. השאלה היא מה הוא יודע לעשות ולא איזה נייר תלוי לו על הקיר. בוודאי לא כשזה, לא מעיד בהכרח על רמה מקצועית כל שהיא.

5. לא להתיימר – הרבה אנשים לא מבינים כי אם יש דבר אחד שיש לבעל עסק, זה השם שלו. המוניטין שלו. וברגע שהמוניטין שלנו לא נקי, מאוד קשה לשחזר את המצב. ולא, אני לא מאמין במשפט שאומר "אין פרסום שלילי". ספרו את זה לעסקים שעברו שיימינג.

לכן, אם יש דבר שאליו הוכשרנו, זה הדבר שאנחנו צריכים להציג. אם יש לנו תוצאות מסוימות שבהן אנחנו יכולים להתגאות, אותן נציג. ולהיפך. אם יש דברים שאנחנו לא בטוחים שאנחנו מסוגלים לעשות, עלינו קודם כל לבחון את הנושא ורק אז להתיימר לפתור אותם.

אגב, זה לא חל רק על טענות מקצועיות, תארים קנויים והבטחות שיווקיות. זה חל גם על הבטחות רפואיות/נפשיות, שבהן אנחנו מסתמכים רק על מילה של מישהו שזה אמור לעבוד. אם אין לנו ניסיון ביצירת תוצאות מסוימות, זו שרלטנות לטעון אחרת.

6. כישלון לימודי הוא החבר הכי טוב שלנו – הצלחה היא כיפית יותר. זה בטוח. רק שהכישלון עוזר לנו להבין טוב יותר את הלקוחות שלנו. את מה שהם באמת רוצים. את הדרך שבה הם באמת צריכים את מה שיש לנו להציע. ואת המידה שבה אנחנו מובנים.

אם אנחנו לומדים מניסיון, כישלון הוא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לנו כדי להפוך את העסק שלנו לכלכלי באמת. וגם אם אנחנו לא באמת שואפים להפוך את העסק שלנו למאוד גדול, עדיין נצטרך להתפרנס. זה גם קריטי.

7. להתכונן נפשית לבדידות – יש הרבה בדידות ביציאה לדרך עצמאית. דרך של התמקצעות. של למידה. ושל עשייה תמידית. לא כי לא יהיו אנשים סביבנו. אלא כי רוב האנשים שכירים. והם לא בהכרח יבינו מה עובר עלינו. ולא תמיד נוכל לשתף אותם בכל התובנות שלנו.

זו נקודה שרוב בעלי המקצוע לא מבינים מראש. והבדידות הזו מאוד קשה. החל מהשלבים שבהם אנחנו נעדיף לעבוד או ללמוד בזמן שחברים שלנו יבלו. ולפעמים נצטרך להקריב זמן בילוי ופנאי כדי ליצור משהו חדש. משהו, שכרגע לא מכניס לנו אגורה.

רק שאנחנו מבינים שבלי ההשקעה הזו, העסק שלנו לא יוכל להמשיך לפעול ולהתפתח. וכדי להתמיד ביצירה, עלינו להתכונן לבדידות הזו. הבדידות שבתוך היצירה. והבדידות הזו, לא חייבת להתקיים.

ההמלצה שלי? למצוא אנשים כמונו. או כאלה שיהפכו לחלק מהעסק שלנו או לאחרים כמונו. בעלי עסק בעצמם. להיפגש איתם. לעשות סיעורי חשיבה. ואפילו סתם לשתף. כי הבדידות הזו, היא לא חובה.

עכשיו, נסיים להיום. ואני אשמח לשמוע: מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור

תגובות למאמר

| 10 תגובות

נשמח לשמוע מה דעתך:

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?