בית > מאמרים על NLP > שואבים לך את האנרגיה? שיטת 5 השלבים לשחרור תמידי מאנשים שליליים

שואבים לך את האנרגיה? שיטת 5 השלבים לשחרור תמידי מאנשים שליליים

28 אוקטובר 2012

היי,

בשבוע שעבר נגענו ב-13 שיטות להכפיל את הריכוז בעבודה מול מחשב. היום רציתי לדבר עם קצת הומור על בעיה כואבת – איך להפטר מאנשים ששואבים לנו את האנרגיות בחיים ולהרגיש טוב עם זה?

למה חשוב לטהר את החיים שלנו משואבי האנרגיה?

לפני שאסביר על שואבי האנרגיה, חשוב להסביר על איזו אנרגיה מדובר. כשאני מדבר על אנרגיה במאמר הזה, אני מתכוון רק לזו שדרושה כדי ליצור מוטיבציה להגעה למטרות שלנו. אני מדבר על אנרגיה עירנית של פעולה שבלעדיה אנחנו תשושים מכדי לתפקד.

הכוונה ב"שואבי אנרגיה" אינה לאנשים שבצורה נקודתית גורמים לנו להרגיש רע. זה קורה לפעמים, עם ובלי כוונה. בביטוי "שואבי אנרגיה" אני מתכוון לאנשים שבצורה שיטתית (לא תמיד מתוך כוונה שלילית) פוגעים בנו שוב ושוב.

הם מאיטים אותנו בדרך למטרות שלנו. מוציאים לנו את כל האוויר מהמפרשים בכל פעם שנצא בעקבות החלומות שלנו או ננסה לעשות משהו שאינו שגרתי.  למעשה, יש 4 סוגים של שואבי אנרגיה שמהם חשוב להשמר.

4 סוגי שואבי האנרגיה

את שואבי האנרגיה בחיים שלנו אפשר לחלק ל-4 סוגים:

1. תנינים – תניני (תנין המחמד המקסים שלי שבתמונה למעלה) הוא מתנה שקיבלתי לפני יותר מעשור. ארנון, שותף להרפתקה עסקית, קנה לי אותו כדי להזכיר לי לשים לב ל"תנינים" שם בחוץ. אלה עם העיניים הצרות והפה הגדול שמחכים בפינה של החלומות שלנו כדי לתת בהם ביס רק כי להם נוח בביצה.

2. אנשי הלולאה – אנשי הלולאה מחפשים דרמות. הם נהנים לתקוע את עצמם בסיטואציות שבהן הם תקועים בין 2 בחירות מנוגדות. לא משנה מה נגיד להם, הם יחזור על המנטרה "אבל…" ויבחנו את האפשרות השניה. כך הם סוחפים אותנו למערבולת חסרת פיתרון.

בדיחה להדגמה: אחד נכנס לרב ומספר לו שאשתו בוגדת בו. הרב אומר "תתגרש ממנה". "אבל אני אוהב אותה" אומר לו האיש. הרב חושב ומציע לנסות לשמור על שלום הבית. "אבל איך אני אסמוך עליה?" שואל הבחור והרב מציע לו שוב להתגרש.

"אבל מה עם הילדים?" מקשה הבחור. עצר הרב לדקה ארוכה והפטיר "אז תתנצר!". הבחור המבולבל נעצר לשניה ושאל "ואיך זה יפתור את הבעיה?". ענה לו הרב "כשתהיה נוצרי, תוכל לבלבל את השכל לכומר!".

3 התוקף החבוי – התוקפים החבויים מתנהגים כלפינו בתוקפנות מוסווית ונעלבים כשאנחנו מגיבים על כך. כמובן שהם מאשימים אותנו בתוקפנות ואומרים שאנחנו תמיד כאלה ושאי אפשר להתמודד איתנו.

מכל הרביעיה הם הכי מסוכנים לאנרגיות שלנו כי הם משתמשים מולנו בקלף האשמה. הלחץ הנפשי שהם מפעילים עלינו תוקע אותנו במחשבות על האירוע, הרבה אחרי שכבר הסתיים.

4. גיבורי על – גיבורי העל מצילים אותנו. הם לא רוצים שניפול או שיכאב לנו. הם רוצים שנהיה מוגנים. כל דבר חדש שאנחנו מנסים לעשות הוא מקור לשיחות אינסופיות כדי לגרום לנו לוותר על הרעיון החדש. למה? כי ככה הם. אוהבים אותנו. מדי.

אני בטוח שניתן למצוא עוד כמה סוגים. למען האמת, אם יש לך עוד סוג או 2 שפספסתי, איזור התגובות למטה מחכה לך!

שיטת 5 השלבים לשחרור משואבי האנרגיה

השאלה הגדולה שנשאלת היא איך להתמודד איתם. מצד אחד, הם פוגעים בנו. מצד שני, לעתים אלו בני משפחה, חברים או שותפים לעבודה. לא תמיד נוכל "לזרוק אותם" ולהמשיך הלאה. גם אם כן, לא תמיד נרגיש טוב בקשר לזה.

לכן בדיוק קיימת שיטת 5 השלבים שתעזור לך להשתחרר מהאנשים השליליים בחיים ולהרגיש טוב בקשר לזה:

1. להבין את השליחות – לפני שאנחנו מתחילים, רצוי שניצור מקור אנרגיה יציב יותר. לשם כך, אנחנו חייבים לדעת למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. כדי לענות על ה"למה", עלינו להבין על מי ועל מה נשפיע אם נצא לדרך ונגיע למטרות שלנו.

עלינו להבין מה זה ישפר בחיי אחרים. עלינו להבין על מה אנחנו נלחמים ולמה שווה לנו לצאת מהנוחות של לחיות "כמו כל השאר". אחרת, יהיה לנו קשה להלחם עם הטיעונים הנוקבים של שואבי האנרגיה.

2. להתחבר כלפי מעלה – ההישגים שלנו הם בדרך כלל הממוצע של הצלחות האנשים שנמצאים בחיינו. בין כל האנשים שבחיינו יש כאלה שלא רוצים שנתקדם כי הם מפחדים לאבד אותנו. אחרים, מפחדים לגלות שהם יכלו יותר. נוספים, רוצים לשמור עלינו מרע.

כדי להצליח יותר, עלינו להכניס יותר אנשים מצליחים לחיינו. השהות איתם תעזור לנו להבין יותר מהי הצלחה. מתוך צפייה בהם ותקשורת איתם נוכל לגבש דפוסי התנהגות יעילים יותר ולקבל השראה לצאת לדרך למרות הקשיים.

3. לזהות את שואבי האנרגיה – בשלב הבא עלינו לזהות מי מצליח לשאוב מאיתנו אנרגיה במהלך חיי היום יום שלנו. כדי לעשות זאת, נצטרך להתחיל להיות הרבה יותר מודעים ולשים לב לשינויים באנרגיה שלנו.

איך נעשה זאת? נחפש אותם כמו שאנחנו מחפשים חור בצינור. נתחיל לבדוק לאן אנחנו מגיעים או מה אנחנו עושים כשפתאום האנרגיה שלנו אוזלת. אם נבדוק אז עם מי דיברנו או מי דיבר איתנו, נוכל לשים לב אליהם די בקלות.

4. לשחרר אותם לדרכם – הזמן הכי טוב לשחרר אותם הוא עכשיו. אפשר להמנע מפגישות איתם ככל האפשר. להפסיק לענות להם לטלפון בהדרגה. להתנצל על כך שלא הספקת לחזור אליהם מבלי להסביר למה.

רוב הסיכויים שהם לא ירצו להבין. מבחינתם הם לא עשו שום דבר רע. אם ננסה להסביר, הם ינסו להגן על עצמם וזה יהפוך להיות מסע אשמה נגדנו. אפשר לשחרר אותם באהבה ולקוות שיום יבוא והם ישתנו ויפתיעו אותנו. זה יעשה טוב לשני הצדדים.

5. להחליף אשמה בהשראה – הגיע הזמן לאהוב את עצמך. כשעושים דבר כזה מורכב בחיים קל ליפול ולהרגיש אשמה. זה לא העניין. זה בדיוק השלב להזכר בשליחות שלנו ובסיבות שבגללן אנחנו רוצים לעשות.

זה גם הזמן להצמד למצליחנים ולקבל מהם השראה. לא דרך שאיבת האנרגיה שלהם או ניסיון "לשאוב" מהם את המידע המהותי. אז הם יחתכו מאיתנו בדיוק כמו שאנחנו חתכנו משואבי האנרגיה שלנו.

הרעיון הוא להקשיב להם, להיות איתם ולראות בכל הצלחה שלהם סיבה לדחוף את עצמנו אפילו יותר קדימה. אחרי הכל, גם אנחנו יכולים לדחוף את הגבולות שלנו ולגלות עד כמה אנחנו יכולים להצליח יותר מאיתנו.

זהו להיום. עכשיו מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה, מה דעתך על המאמר ואילו תובנות קיבלת ממנו?

שבוע מעולה,
ליאור

תגובות למאמר

| 25 תגובות
  • כן, זה מהחיים…
    העניין מבחינתי זה לבדוק אם השיחה סגורה או פתוחה
    סגורה זה אומר – אין הקשבה, יש לו איזה מסר להעביר וזהו. במצב כזה מבחינתי אני מסיים את השיחה, היא מיותרת לי
    פתוחה זה אומר- יש הקשבה, יש משהו לומר אבל יש גם רצון להקשיב
    במקרה כזה יש טעם…

  • כהרגלך בקודש (או בחול) ברקן, עוד מאמר מצוין ומועיל שלך. בקלות אני מזהה את שואבי האנרגיה שלי. או את אלו שפשוט "באים לי רע". הסיבה העיקרית לכך היא פשוט תהום עמוקה מדי ביני לבין שואבי האנרגיה שלי. פער גדול מדי בתפיסת החיים שלנו. בפילוסופיית בחיים שלנו. בגישה שלנו לחיים ולאנשים. וזה מקומם אבל זה בסדר. זה מותר ולגיטימי. הבעייה, וכאן אני מאשים את עצמי, זה שמעט מדי פעמים אני משחרר, מתעלם, מתרחק.. אך לרוב אני נגרר לעימות, ולא מתוך רצון להתעמת. אלא יותר על תקן "המחנך", זה שמנסה להאיר, לבאר ולהבהיר. כשזה נופל על אוזניים מקשיבות וראש פתוח הרי זה משובח לשני הצדדים. אני בעד שיחה/ויכוח/עימות משכיל ומאתגר. כשזה נופל על אוזניים ערלות מתחילה הבעיה. וכאן אני צריך לפעמים לוותר ולעזוב. בכאלו מצבים שבאמת חבל על בזבוז האנרגיות שלי. וזו התובנה שלי לגבי עצמי. עכשיו נשאר רק ליישם אותה. ויישום תובנות או תוכניות פעולה אצלי זו כבר בעיה אחרת. בעיה רדיקלית. לילה טוב.

    • ליאור, קודם כל כיף לראות אותך מגיב כאן. מעבר לכך, זו אחלה של תובנה. אני מאמין לחלוטין שאתה מסוגל ליישם כל דבר שתחליט, ברגע שתצא לדרך.

      יום מעולה,
      ליאור

  • תודה רבה, אבל מה אני עושה אם עשרת האנשים הכי קרובים אליי שואבים אנרגיה? אני לא יכול לנתק איתם קשר (גם לא בהדרגתיות)

    • יונתן, גם מקרים כאלה קורים. במקרה כזה, תאזן את האנשים שסביבך עם אנשים תומכים ומצליחים שיטענו אותך באנרגיה מספקת כדי להתנגד לעשרת הקרובים.

      כשכבר יהיו לך תוצאות מספקות ונראות לעין, רוב הסיכויים שחלק מהעשיריה הזו יתחיל לתמוך בך יותר (או לפחות לא לנסות לרפות את ידיך).

  • אתה חמוד, מדהים ונותן השראה וכל הכבוד לך על המתנות שאתה שולח.

  • תודה מלכה. חיממת לי את הלב

  • מקסים ומעורר מחשבה – תודה רבה ליאור על הנכונות להעביר הלאה את תובנותיך.

  • תודה לך שקראת והגבת. זה חשוב לי.

  • כל זה בעצם מתרחש בעיקר כאשר אנחנו יוצאים מ''איזור הנוחות'' שלנו ועושים דברים שאנשים אחרים חוששים ממנו או לא מסוגלים לעשותו. ואז מן הסתם אפשר להבין שהם עושים את זה ממניע מסוים, אולי כך מתוך הבנה של''שואב האנרגיה'' יש סיבה משלו לשאוב אנרגיה יהיה קל יותר להתמודד עם זה.
    אני למשל עזבתי עבודה קבועה עם משכורת ותנאים טובים, לטובת עבודה בשיטת משמרות ותנאים נוחים קצת פחות והשכר כאמור תלוי בי ( מכירות לצורך הענין). ואמא שלי דיי התנגדה לרעיון והתעקשה שאשאר בעבודה הקודמת וממש שיגעה אותי על זה. אז אני יכול להבין ששאיבת האנרגיה הזאת היא לא מתוך קנאה למשל שאני יכול לעשות הרבה יותר כסף בפחות שעות עבודה שלא נדבר על מאמץ פיזי. אלא מתוך חשש שלא אצליח או פחד מסוים מלצאת ממסגרת קבועה. אי לכך עמדתי על שלי ועברתי לעבודה חדשה במכירות שאני מרוצה בה והאם אצליח או לא תלוי רק בי. וגם אם לא יהיה לי ממה ללמוד כי זה מה שאני רוצה.

  • היי ליאור,
    מאמר מעניין ונכון, תודה 🙂
    רציתי לפתח ולשאול- לפעמים אנחנו עצמינו משמשים כשואבי האנרגיה של עצמינו, למשל:לפני כל שיעור שעלי ללכת אליו,אני מורידה לעצמי את האנרגיה לא במודע וגורמת שלא אלך לשיעור (רחוק, משמעם, כיף בבית, ושאר תירוצים). איך אני משחררת את החסימה שלי מעצמי?
    אני בטוחה שעוד נתקלו בזה..
    תודה!

  • חלק נכון וחלק חסר אנושיות לטעמי כי כבני אדם אנו אמורים להיות קשובים לסביבה ולא אטומים ופה אתה מנחה את האנשים להיות מעט אטומים, אני מאמינה שכן יש אנשים מתישים שמרגיש כאילו שהוציאו לך את האוויר אך אני גם אומרת שאנושיות היא מעלה חשובה לא פחות ואם נקח את הנקודות שהעליית כאן נמצא בכל אחד לא רק מהחברים שלנו הקרובים אלה אפילו ילדינו ובני זוגיינו לפעמים שמתאימים לפרופיל שתארת לכן לא ממש מסכימה איתך.

  • מסכים איתך לחלוטין. עם זאת, מאוד חשוב גם לדעת לשים גבולות לאנשים קרובות, בעיקר כשהם עושים דברים שפוגעים בנו, לא ככה?

  • בשנה האחרונה הרגשתי נפול כזה בלי חשק ובלי אנרגיה. חיפשתי את האנשים האלה האמת. הייתי מתמודד עם זה ביום יום. במקביל היתה לי חנות של בגדי ילדים שהייתי בא לחנות פתאום משהו השתבש לי. לא ידעתי מה הבעיה שלי וזה במשך 3 שנים. בסוף גיליתי שיש לי בעיה קשה עם הסביבה שלי. בהתחלה הם התנהגו כמו פושעים ואחרי כמה שנים הם לא הייתה להם ברירה שאני כבר ותיק. הם עשו דברים כמו ערפדים והיו שלילים. לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי הרגשתי לא טוב עם זה. במקביל, הייתי הולך ומעסיק את עצמי בדברים שלא קשורים לחנות שלי. לא ידעתי איך להתמודד עם זה. זה הייתה בעיה קשה עד שהתפטרתי ממנה כי זה היה בתת מודע שלי אבל עבדתי על עצמי ויצאתי מזה לאט לאט. אני השפעתי על הסביבה ואז ירדו ממני והכל השתנה אבל עברתי מדורי גיהנום. בזבזתי כספים על הרצאות וקורסים. הרבה מאוד אלפי שקלים. המצב הנפשי שלי לא היה טוב. לא יכולתי ליהנות ולצאת בלילות למועדונים או אחרי העבודה. הייתי בא לחנות ועוזב אותה. משאיר את המוכרת שלי והולך לקניונים ומכוני כושר. לאט לאט פיתחתי לעצמי הרגל כזה ללכת לכנסים ואירועים במסגרת העבודה ולהכיר אנשים מכל הגזרות תעשייה, אופנה וקמעונאות. בקיצור הלכתי ל40 כנסים שיש בשנה. רציתי להיות עם האנשים החשובים במשק. להכיר את העולם העסקי. אני בדרך הזו עד שקרה לי משהו שאני לא יכול לספר. עשיתי שטות. ואני בבית. אסור לי לצאת בינתיים. אהבתי את האימייל שלכם וזה נתן לי לסמס את הסיפור. אהבתי נורא את הטיפול שאתם עושים בNlp אתם עושים טוב וזה בא לי טוב. התפכחתי.

  • מאמר נפלא, אותם שואבי אנרגיה באמת קיימים,

    וברוב המקרים אלו אנשים שמאוד קרובים אלייך.

    מנסים לחבל בכל דרך אפשרית – ברצון לשינוי ודבר חדש.

    מה שבאמת טוב פה, זה שנתת דרכים להתמודדות עם

    אותם מוקשים – מה שנשאר זה רק ליישם.

    תודה רבה

  • מעורר השראה תודה רבה על הידע

  • הכל נכון, אבל, מה קורה כששואבי האנרגיה הם האנשים הקרובים אליך ביותר, כמו בן הזוג או הילדים? איך חוסמים אותם ו/או מונעים מהם לשאוב את האנרגיה? הרי אי אפשר "לשחרר אותם לדרכם"?

    • את כל כך צודקת.
      גם אצלי חלק מהאנשים הקרובים ביותר הם שואבי אנרגיה עצומים.
      יש לנו גם חברים קרובים כאלה אבל למזלי הם לא הרוב.

  • צודקת לחלוטין. במקרה של משפחה קרובה הייתי ממליץ להציב להם גבולות ולשמור עליהם.

  • ישנם אנשים עם אנרגיה קשה מאד, עין רעה מאד,כאשר האדם במחיצתם , מאבד הוא את האני שלו, הופך להיות "שפוט" הם פוגעים גם בפיזי וגם בנפשי- ראה דוגמת "גואל רצון" "היטלר"

  • ראשית אני חייב לציין שהמאמר מאד נכון ומעניק הרבה השראה לשינוי, התנערות והתקדמות בחיים.

    אכן ברוב המקרים אנו מאבדים את האומץ לעשות שינוי בעקבות מחסור בפידבק נכון מהסביבה הקרובה אלינו. יש את המשפט "אישה בונה אישה הורסת", אבל הוא נכון לגבי כל אדם שאנו נמצאים אתו במערכת יחסים קרובה. זה טבעי להרגיש פחד מאיבוד אדם קרוב בעקבות פריחה והצלחה שלו, אך יש גם מערכות יחסים בריאות שבהן הצד השני מתייחס להצלחה שלי בדיוק כמו הצלחה שלו.

    הדוגמה הטובה ביותר היא יחס של הורה לילד. הילד מקבל נתינה ופרגון ללא גבול כי הוא שגריר של ההורה, ולכן הצלחה של הילד בחיים נחשבת גם להצלחה של ההורה. אני חושב שצריך מאמר טוב נוסף עבור "שואבי האנרגיה" על מנת לעודד אותם לפתח מערכות יחסים המבוססות על התקדמות ובנייה 🙂

    • היי יואב,

      אני מסכים אתך מאוד שישנן סיבות שבגללן אנשים מתנהגים בצורה הזו וכדאי לעודד אנשים לצאת מהפינה הזו.

      עם זאת, בהרבה מאוד מקרים אנשים שנמצאים שם לא רואים את המצב באותה צורה שאנחנו רואים אותו ולעתים רחוקות, הם חושבים כי יש משהו שגוי בדרך שבה הם תופשים את העולם או מתנהגים.

      רק כאשר הם יבינו באמת שההתנהגות שלהם גורמת להם נזק (לא מספיק רק להגיד להם) ויבחרו להשתנות, הם יוכלו להתחיל ללמוד להתנהג אחרת.

      בחלק מהמקרים, נרצה להשקיע את הזמן ולעזור להם לעבור את התהליך ובחלק מהמקרים… פשוט נעדיף לשחרר אותם או למצוא דרך להקטין את האינטראקציה אתם.

      מכאן והלאה זו בחירה שלהם ובחירה שלנו 🙂

      • שלום ליאור

        אתה אכן צודק, אך במקרים שבהם מדובר בבן משפחה כמ שציינה מריאנה, עלינו לנסות להכווין אותם לדרך של הפריה ופרגון הדדים, מכיוון שהמחיר של התנתקות עשוי להיות כבד עבורנו.
        אלו באמת המקרים שבהם יש לנו עניין לעזור לשואבי האנרגיה לעבור את התהליך, כפי שציינת, כי זה אינטרס אישי שלנו.

        בברכה
        יואב ניומן

נשמח לשמוע מה דעתך:

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?