לא מעריכים אותך מספיק? 4 דרכים לשנות את הרושם השגוי שיש לאנשים סביבך עליך

היי,

בשבוע שעבר הבאתי 3 סרטונים שיעזרו לך להכפיל את המוטיבציה בשנת 2013. היום, רציתי לשתף בעיה שעלתה השבוע בשיחה עם לקוח. הוא בחור אינטליגנטי, נראה טוב שמסוגל להתנסח בצורה רהוטה ועם זאת, בסביבה שלו, אנשים פשוט לא מעריכים אותו.

רושם ראשוני זה לא מה שחשבת

נהוג להאמין כי הרושם הראשוני משפיע בצורה משמעותית מאוד על הדרך שבה אנשים מפרשים את ההתנהגות שלנו. באותה מידה שזה נכון, זה גם לא נכון. מצד אחד, אנשים באמת מתייחסים אלינו ביחס לרושם הראשון שנוצר אלינו.

מצד שני, הרושם הראשוני אינו נוצר בשניות הראשונות ממש של הפגישה. למעשה, בשניות הראשונות, כל מה שאנחנו עושים הוא להשוות את האדם שמולנו לאנשים הדומים לו מהעבר שלנו ומתוך השוואה זו, אנו יודעים איך להתנהג אליו.

לכן, חשוב להבין כי בניגוד לתפישה הישנה, דווקא כן ניתן (ואפילו רצוי) ליצור רושם ראשוני בפעם השניה כדי לשנות את דעתם עלינו. וזה טוב, אחרת היינו בצרות ומספיק היה אדם אחד לא נעים, הדומה לנו חיצונית, כדי להפיל אותנו לתמיד.

רק ברגע שהסתיימה ההשוואה בינינו לבין האדם שדומה לנו, אנחנו באמת מתחילים ליצור את הרושם הראשוני שלנו. הרושם הראשוני שלנו הוא למעשה הרושם שעוזר לאדם השני להחליט אם אנחנו מתאימים להשוואה או שאולי יש פה משהו אחר.

באותו הרגע בדיוק, נוצר הרושם הראשוני עלינו ודי מתקבע. זו הסיבה שבגללה ההורים שלנו יתייחסו אלינו כמו ילדים. אצלם בראש, אנחנו גרסה צעירה יותר שלנו, בעלת תכונות המתאימות לאותו הגיל. גם אם אנחנו משתנים, קצת קשה לשנות את אותו הרושם המקובע.

להתקע עם הרושם הישן

יש מעט מאוד אנשים שלא עוברים שינוי בחייהם. וזה טוב. אנשים מתבגרים (טוב, לא כולם), מפתחים את היכולות שלהם ואת צורת החשיבה שלהם כך שיוכלו להשיג יותר בחיים. עבור החברה שסביבם שמכירה אותם עוד קודם, זה דווקא לא תמיד שינוי מבורך.

אם נצא מנקודת הנחה שאנשים שהכירו אותנו בעבר ישפטו אותנו בדרך כלל על פי הרושם שהשארנו בעבר, יכול מאוד להיות שהם יחשבו שכל השינוי הוא מעין תהליך חיצוני ונגזרת של מי שהיינו. לדוגמא, אדם שהיה פעם הליצן של הכיתה שהפך לאיש עסקים מצליח.

במקום להבין כי הוא עבר שינוי והפך ליותר רציני, הוא עדיין יתפש בתור אחד שהדבר היחידי שהביא אותו לשם הוא בטח היכולת שלו לעבוד על אנשים. וזה לא קשור לחלוטין לדרך שבה הוא מנהל את עסקיו.

4 דרכים לשנות את הרושם הישן שהשארנו

רובנו רוצה שיעריכו אותו יותר. אנו עוברים שינויים ואת רובם הרווחנו ביושר ולאחר השקעה רבה. עם זאת, עלינו להבין איך כן לשבור את רושם העבר שתקוע בראשם של האנשים סביבנו.

כדי לעשות זאת, עלינו להכיר את הדרכים הבאות:

1. להפסיק להאמין ברושם הישן – אנשים לומדים מאיתנו כל הזמן איך להתנהג אלינו. אם נתייחס לעצמנו בצורה מכובדת, גם הם יכבדו אותנו. אם נתייחס לעצמנו בצורה שלילית… הבנת את העיקרון.

לעתים קרובות מאוד אנחנו מתנהגים כמו ה"אני הישן" שהיינו פעם ליד אותם אנשים. הסיבה לכך היא פשוטה. גם אצלנו בתוך הראש תקוע עדיין הרושם הישן עלינו. אם נבחר ליצור שינוי אצלם, נצטרך להפסיק לשדר להם את ה"אני הישן".

איך עושים את זה? מתחילים בבית בלעדיהם. בזמן שאנחנו יושבים בבית לבד, נוכל לדמיין אותנו קודם כל לבד כמו שאנחנו היום, אחרי השינוי ועם כל היכולות. לאט לאט נוסיף בדמיון אנשים מעברנו ונראה איך הם מגיבים כשהם מבינים שעברנו את השינוי.

2. לסלוח לעצמנו על טעויות עבר – גם אם עשינו שטויות בעברנו והפכנו לאדם אחר, זה עוד לא אומר שבאמת שחררנו את מי שהיינו בעבר. הטעויות האלה שלנו צרובות בזכרונם של אחרים מעברנו ומדי פעם הן גם צפות בשיחה.

האזכורים האלה לעתים רחוקות גורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו ולעתים קרובות מחזירות אותנו להתנהג כמו ה"אני הישן" שלנו. רק כשנלמד לסלוח לעצמנו באמת על השטויות שעשינו בעבר, נוכל להגיב על כך בצורה נכונה בפגישה.

תרגיל נחמד שאפשר לעשות לבד בבית הוא לדמיין כאילו אנחנו עומדים מול האדם שהיינו, בזמן שעשינו את הטעות. בזמן שאנחנו מדמיינים אותו שם, עלינו להכנס לתוכו עכשיו, עם כל היכולות והמשאבים שברשותנו היום.

בשלב הזה חשוב שנשים לב לדרך שבה אנחנו מפרשים את מה שקורה ולדרך בה אנחנו מגיבים אחרת רגשית. הרי אנחנו מבוגרים ומבינים יותר. אז, עלינו להניח לעינוי הרגשי שלנו, שהרי הוא כבר מילא את תפקידו, לאהוב את מי שהיינו ולהודות לו.

3. הומור מעיד על קבלה והתבגרות – הסיבה שזכרונות העבר, כולל הטעויות והרושם שהשארנו כל כך מציקים לאנשים היא כי הם די שונאים את שלב ה"גולם" לפני שמימשו את מי שהם. באיזה שהוא מקום, זה מרגיש להם ככתם בעברם.

לכן, לאחר ביצוע 2 השלבים הקודמים לשחרור העבר שלנו, עלינו ללמוד לצחוק על הדברים שקרו אז. אין שום דבר שיותר מעיד על שינוי (גם לעצמנו וגם לאחרים) מאשר היכולת לצחוק על שלב שעברנו בעבר.

כדי לעשות את זה, עלינו לדמיין את הסיטואציה על מסך קולנוע דמיוני כך שנוכל לראות את עצמנו ואת המצב כולו מבחוץ (לא מבעד לעינינו). אז, נוסיף מוזיקה משעשעת, נהפוך את הסרטון לשחור לבן ונשים לב איך המצב מתחיל להיות יותר משעשע.

נקודה שחשובה לסעיף זה היא שגם עם הומור אין צורך להגזים. לא הגענו לשם כדי להפוך לבדיחה או לליצנים. בנוסף, חשוב לדעת לצחוק על הנושא רק כשהוא עולה ולא להעלות אותו סתם. אין סיבה אמיתית להזכיר נשכחות, ובעיקר אם הן לא יוצרות רושם טוב.

4. דיבורים הם לא הוכחות – כשאנחנו מנסים להרשים אדם אחר ולהוכיח לו שהשתננו במהלך דיבורים, כל מה שאנחנו מוכיחים הוא שאנחנו מנסים להיות מישהו שאנחנו לא. בדיוק כמו שאדם יבוא אלינו ויגיד שהוא סלב. אם הוא היה סלב, היינו כבר יודעים מי הוא.

השינוי המהותי ביותר הוא ביצירת עובדות בשטח. אני לא אומר שרצוי להתחיל לרכוש רכבי פאר ולהתחיל להסתובב עם מותגים יוקרתיים מדי. מצד שני, מאדם שעבר שינוי, נצפה להתנהגות שונה מהעבר.

לכן, במקום לדבר על השינוי רצוי שיהיו לנו תוצאות בשטח לגבות אותו. הניגוד שנוצר בין התוצאות הקיימות כיום לזכרון העבר יגרום לערעור התדמית הישנה שלנו ואז נוכל לעדכן אותה בזו הקיימת.

קשה לתאר במילים איזה שינוי התרגולים הללו מביאים אל המציאות שלנו. רק כשנלמד לאמץ לגמרי את התדמית החדשה, נוכל לאפשר לאחרים לשנות את זו הנמצאת ברשותם מהעבר. בהחלט שווה לנסות!

זהו להיום. מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה, מה דעתך על המאמר?

שבוע מעולה,
ליאור


תגובות

18 תגובות
  1. שי
    שי אומר:

    הי ליאור
    אני קורא את זה ומנסה להכנס לנעליו של הציניקן שיגיד "מה זה הדניונוצ האלו?"
    אני זוכר שלפני כמה שנים קניתי ספר על שיטת סילבה שלימד את התרגילים הללו ואני יכול להעיד שזה עושה שינוי גדול .
    לאו דווקא בעניין של שיפור התדמית והרושם אלא בכל עניין של העצמה אישית וקפיצה מנקודה א' לנקודה ב'
    תודה רבה ובהצלחה
    שי

    הגב
  2. רחל
    רחל אומר:

    ליאור – כרגיל פוסט מאיר עיניים ולא רק. חלק מהפוסטים שלך עושים לאט לאט את העבודה. המשך לכתוב דברים שנותנים נקודות למחשבה. (אגב, לעיתים קרובות הסביבה שופטת אותך לפי איך שהיית קודם והם מתקשים לעכל שחל בך שינוי..)

    הגב
  3. אבי
    אבי אומר:

    תודה רבה.
    יש איזשהיא דוגמא איזה שינוי במעשים ולא בדיבורים צריך לעשות?

    הגב
    • ליאור ברקן
      ליאור ברקן אומר:

      היי אבי,

      זה מאוד תלוי מה היה השינוי שעברת. אם הפכת למשל לאדם רגוע ושקול יותר, במקום להגיד "שמת לב שאני שקול ורגוע יותר" אפשר פשוט להתנהג יותר בסבלנות, לא להתפרץ לדבריו ולהגיב רק בזמן שבאמת יש לך מה להגיד.

      אם השינוי הוא יותר כלכלי – עסקי, יכול להיות שהתוצאות שלך ידברו בשביל עצמם. קשה מאוד להצליח היום מבלי שיכתבו עליך איפה שהוא או שתופיע בטלויזיה. אז הם יוכלו לראות ולהגיב בדיעבד כשיפגשו אותך.

      הגב
      • אבי
        אבי אומר:

        ראשית, תודה על המענה.
        ראה, אני עובד במקום עבודה שיש שם אנשים נפלאים ויש אנשים פחות בלשון המעטה.
        אלוקים חנן אותי בנשיאת חן, ואנשים אוהבים אותי. כלומר, זה שאני אומר שיש אנשים שפחות טובים, הכוונה שהבעיה בהם.
        הייתי יכול להגיד, שכל עוד ואני בסדר, לא מעניין אותי הסביבה. אבל הייתי רוצה לעבוד באווירה טובה, ולכן יש לי רצון לשנות את הרושם השגוי מבחינת אותם אנשים.
        איך אני עושה את זה?

        הגב
        • ליאור ברקן
          ליאור ברקן אומר:

          יכול להיות שאני מפספס פה משהו… אם אתה מוצא חן בעיני כולם, אתה מעוניין לעזור לאלה שאינם עושים רושם טוב לשפר את הרושם שהם יוצרים?

          הגב
          • אבי
            אבי אומר:

            ישנם אנשים שבעיניהם אני לא משהו, והשאלה איך משפרים את הרושם הזה.
            לא שאני מעוניין לעזור לשפר אותם. הם ישארו ככה ואני לא מעוניין לחנך אותם.
            במילים אחרות ואולי זה יישמע רע: איך מרצים את כל העולם?

            הגב
            • ליאור ברקן
              ליאור ברקן אומר:

              אי אפשר לרצות את כל העולם. גם אם מאוד נרצה לעשות את זה. גם אם נתנהג בצורה מעולה, נעזור לאנשים ונחייך כל הזמן, עדין יהיו אנשים שימצאו מה רע במה שאתה עושה. וזה בסדר, כי הם נהנים מזה, למרות שבצורה עקיפה לחלוטין.

              גם אם הם לא אוהבים אותך, תתנחם בכך שגרמת להם לעשות משהו שהם אוהבים, כמו לחזור הביתה ולהתלונן על ההוא בעבודה שנחמד לכולם כל הזמן. זה חלק מהחיים שלהם וזה בסדר לגמרי. זה נותן להם תחושת חשיבות, משהו לדבר עליו וזה גם גורם להם להיות מרוצים.

              הגב
  4. דוד
    דוד אומר:

    תודה על הפוסט הנחמד.

    העיסוק בשינוי ובתדמית הוא תמיד מרתק, כי הוא עוסק בעצם בדברים שכולנו באיזשהו מקום כמהים אליו.

    השאלה שלי היא , האם במקום להשקיע אנרגיה רבה כל כך בתדמית, לא היה כדאי יותר להשקיע את האנרגיה, בטיפוח כלים שמעצימים את האומץ והבטחון הפנימיים, מעצימים את הענווה הפנימית שאומרת : הדבר החשוב ביותר, החשוב באמת הוא העולם הפנימי שלי, והתפיסה שלי את עצמי.
    אין לי ספק, שעבודה על החלקים הלא פתורים באישיות שלנו, בעיקר על ידי התבוננות כנה בשליליות שלנו שמתבטאת לפעמים בכעסים, במתח, ביוהרה, בקנאה אינסופית, בתשוקה אינסופית שמלפפת את חיינו, יכולה להתמיר את החלקים הנמוכים ולהפוך אותם למציאות חדשה וטובה, שתקרין ממילא גם על הסביבה, אבל אנחנו נהיה כבר משוחררים מהעול המעיק הזה של "איך אני נראה בעיני אחרים".
    חומר למחשבה ( לא מוגש ע"י התנועה…)

    הגב
    • ליאור ברקן
      ליאור ברקן אומר:

      מסכים איתך וכבר היו מאמרים בנושא פה בבלוג. עם זאת (וכנקודה למחשבה) מדי פעם רצוי לגוון ולהראות גישה חדשה להגיע לאותה נקודה מזווית אחרת, ולו רק כדי לפתח את הגמישות המחשבתית.

      הגב

פינגבקים וטרקבקים

  1. […] שעבר דיברנו על 4 דרכים לשנות את הרושם השגוי שיש לאנשים עליך. הפעם, רציתי לספר לך על אחד הדברים המסוכנים יותר שאנשים […]

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
מסקרן לשמוע מה יש לך להגיד!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *