בשבוע שעבר, הסברתי איך נשלב NLP שכנוע והשפעה ונגרום לאנשים להגיב בהתלהבות לתכנים שיצרנו. השבוע נענה על שאלה בנושא דחיינות שהעלתה ענת, קוראת חדשה בבלוג: אני כל הזמן מוצאת תירוצים לא להתחיל לעשות דברים שאני רוצה, איך אפשר להפסיק?
תירוצים בלתי נראים
רוב האנשים לא יקרא לזה תירוצים. לא ממש. כי הרי הם עושים. הם מתכוננים. עוברים רק עוד קורס אחד. קונים רק פיסת ציוד אחת אחרונה. צופים רק בעוד סרטון שחייבים לראות לפני היציאה לדרך. רק שכל זה, בולשיט.
כשמכוונים אל ה"לא מספיק", תמיד יש תחושה שמעבר לפינה נמצאת פיסת הפאזל האחרונה. פיסת הזהב שתגרום לאנשים להרגיש מספיק ביטחון כדי לצאת לדרך. זו, שתהיה ביטוח מכישלון והפסד. רק שזה, כמו שכתבתי, בולשיט.
לרוב, הם כבר מוכנים. יודעים בדיוק מה צריך לעשות. לרוב, ההיגיון הבריא היה לוקח אותם את השלבים הראשונים בקלות. והם היו לומדים תוך כדי התקדמות. כי הם כבר למדו מספיק כדי להתחיל לעשות. והאמת היא: אלו לא הסיבות שבגללן הם לא עושים.
למה בכלל יש דחיינות ?
כמו שכבר רמזתי קודם, הסיבה הראשית שבגללה אנשים דוחים היא חוסר ביטחון. ויותר מדויק מזה: הפחד מהכישלון. זה ששורשיו העמוקים נעוצים ברצון להיות מקובלים ולקבל חיזוק חיובי מהחברה. אחרי הכל, כולם רוצים להיות המוצלחים שכולם מוחאים להם כפיים.
וזה לא רק זה. יש שתי סיבות נוספות שמצטרפות לפחד מהכישלון: הראשונה היא הצבת מטרות לא יעילה. הרי אם הצבנו לעצמנו מטרה להגיע למשהו גדול מדי או מופשט מדי, יהיה לנו מאוד קשה לצאת לדרך. לדעת אפילו מה הצעדים הראשונים שנדרשים כדי להגיע לשם.
אגב, אם מסקרן אותך ללמוד טכניקת NLP מעולה להצבת מטרות כדאי להיכנס למאמר בקישור הבא: הצבת מטרות
הסיבה השנייה, היא ניהול זמן לא יעיל. המון אנשים מאמינים שאין להם זמן. רק שזו, תחושה. לא עובדה. יש להם בדיוק את אותה כמות זמן כמו לכל אדם אחר. הם פשוט לא ממפים את הזמן שלהם. לא מציבים את המשימות שלהם בתוך הזמן הזה. וגם לא בדיוק מתחייבים ליישם.
אם בא לך לקרוא מאמר שיעזור לך לנהל את הזמן שלך יותר טוב, כדאי להיכנס למאמר בקישור הבא: ניהול זמן
איך דוחים דחיינות ויוצאים לדרך?
כל אלה יעזרו לנו לשפר את המצב שלנו. רק שעדיין, נשאלת פה שאלה אחת. השאלה, שיכולה להיות מנוע פנימי מעולה של מוטיבציה לצאת לדרך. והשאלה היא: איך לדעת מתי די לחכות? או בניסוח אחר: איך לדעת שהגיע הזמן להתחיל לעשות?
הרי בינינו, תמיד יהיו סיבות לא לעשות. תמיד משהו חדש ייכנס וצריך לעשות אותו. או משהו בחדשות שמסיח אותנו. או תחושה שחסר לנו משהו כדי להתחיל. או שבדיוק עובר עלינו משהו. רק שכל אלה, תמיד יקרו. ואם "נקנה" את ההסברים האלה, לעולם לא נעשה.
וכאן בדיוק אנחנו חייבים להכיר עיקרון מעולם העסקים. עיקרון שמאפשר לבעלי חברות לדעת מתי הגיע הזמן לצאת לדרך. מתי להשיק מוצר חדש ולא לשקוע בתוך מעגל ה"לא מספיק" עד פשיטת הרגל. ולעיקרון הזה קוראים MVP.
מה זה MVP?
MVP בעולם העסקים הוא ראשי התיבות של Minimum viable product. או במילים אחרות, מוצר שמוכן ברמה הבסיסית ליציאה לאוויר העולם. וחס וחלילה, לא מדובר במוצר לא מוגמר או לא תקין. אלא במוצר שנמצא ברמה הבסיסית כדי שלקוחות יהיו מרוצים ממנו.
ה-MVP נובע מתוך ההבנה שאנחנו לא יכולים להתחסן בפני כישלון. ויותר מזה. אם נכוון למוצר מושלם, יכול מאוד להיות שיהיו בו באגים. ואז הלקוחות יהיו מאוכזבים. הרי מושלם עם באגים זה מוצר לא טוב. ולכן, הגישה היא אחרת.
ה-MVP המושלם הוא מוצר בסיסי. הכי קטן שבדקנו, אין בו תקלות ויגרום ללקוח להיות מרוצה. ואז, לקבל ממנו משוב ולשדרג אותו. זה, יגרום ללקוח להיות מרוצה יותר. כי פתאום הוא מקבל יותר בפחות כסף (כמו ששדרגנו את חבילת ההכשרה שלנו ב-NLP ללא תוספת).
איך MVP קשור לדחיינות?
כשאנחנו יוצאים לדרך, אפשר להתייחס לכך בדיוק כמו שמתייחסים להשקת מוצר או שירות. להניח שיש דברים שנדרשים כדי לעשות את זה. רק שכאן נמצא שינוי הגישה – במקום להכין כל דבר לרמה האופטימלית, נוודא שיש לנו את הרמה המינימלית ליציאה לדרך.
במילים אחרות, אם יש לנו את הידע המספק כדי לצאת לדרך, נוכל לצאת לדרך. אם יש לנו את מינימום הציוד שנדרש לכך, נוכל לצאת לדרך. אם יש לנו את מינימום המשאבים שנדרש למשימה, נוכל לצאת לדרך. ואת כל השאר ניצור תוך כדי התקדמות.
בצורה הזו, נוכל ללמוד מניסיון. מההצלחות הקטנות בדרך כמו גם מהכישלונות. ויותר חשוב מהכל, לצאת לדרך ולא להישאר על שולחן התכנון לנצח. ורק שאלה אחת נשאלת עכשיו, מה נדרש כדי להגדיר MVP מול המטרות שלנו.
אילו שאלות יעזרו לנו להפוך את המטרות שלנו ל-MVP?
כדי לחשוב על המטרות שלנו כ-MVP נענה לעצמנו על השאלות הבאות:
- האם המטרה שלנו פשוטה מספיק?
- האם היא מספיק מעניינת אותנו?
- האם המטרה שלנו קרובה מספיק?
- מהם המשאבים המינימליים שנדרשים כדי להשיג אותה?
- מהי כמות האנשים המינימלית שנדרשת כדי להגיע אליה?
- מי האנשים הכי זמינים שיכולים לעזור לנו להשיג אותה?
- מהי התוצאה הראשונית שתסמן לנו שאנחנו מתקדמים בקצב הנכון או בדרך הנכונה?
- מה יסמן לנו תוך כדי התקדמות אם צריך לשנות או להתאים את המטרה?
- איך נדע אם הגענו למטרה?
המענה על 9 השאלות הללו יעזור לנו להבין טוב יותר אם יש לנו את מה שצריך. או שאולי, אם המטרה שלנו באמת היא הנכונה והקרובה ביותר שנצטרך להשיג. ולו רק כדי לצאת לדרך. הרי כל ניצחון בדרך, קטן כגדול, יוצר לנו מוטיבציה להתחייב אליה. וזו, המהות של כל העניין.
זהו להיום. עכשיו אשמח לשמוע בתגובות שמתחת למאמר: מה דעתך עליו?
שיהיה לך המשך שבוע מעולה,
ליאור
