חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יש לך זכרון של מסננת? 4 שיטות שמשפרות יצירתיות ומחדדות את הזכרון בו זמנית

היי,

בשבוע שעבר הסברתי מה הקשר בין מרשמלו לסגירת המינוס שלך בבנק. הפעם רציתי לפתוח בבדיחה:

איש אחד הוזמן לארוחת ערב חגיגית בביתו של חברו הטוב מהעבודה. מאז שהגיע, הוא שם לב להפתעתו כי כל הזמן חברו קורא לאישתו בשמות חיבה מלאי אהבה: "מתוקה, האוכל שלך מעולה היום", "יקירתי הפעם התעלית על עצמך", "אהובתי, זה מדהים".

לאחר הארוחה, כאשר אשתו עברה לחדר השני, הוא החליט לתהות לפשר העניין. "מדהים לראות, אחרי כל כך הרבה שנים של נישואין שאתם כל כך אוהבים אחד את השניה" הוא אמר כשעיניו בורקות והמשיך "מה הסוד? איך אתם מצליחים?".

"הסוד הוא" כך ענה לו החבר, "ששכחתי את שמה לפני עשור בערך…"

על זיכרון ו-NLP

רוב האנשים לא יודעים להשתמש בזכרון שלהם כי הם לא מבינים איך הוא עובד. אם נשאל מישהו (לא משנה את מי) איך הוא זוכר, נהנה ממלמול בסגנון "מה… מה זאת אומרת איך, אני פשוט זוכר וזהו". וזו אכן שאלה מוזרה לרוב האנשים.

אחת הסיבות שאני מאוהב ב-NLP היא פקיחת העיניים. כשאנחנו מתפקדים בחיי היום יום,  רוב הזמן אנחנו נמצאים על מעין טייס אוטומטי. הרי השגרה שלנו לא משתנה ואנחנו יודעים איך להגיב לרוב הדברים שקורים, גם ללא חשיבה מודעת.

השימוש ב-NLP מביא אותנו לשים לב לתהליכים שרצים לנו בתוך הראש. פתאום, דברים מפסיקים "סתם לקרות" בחיים שלנו. ברגע הזה בדיוק, אנחנו יכולים לקחת שליטה על החיים שלנו. כי אם אנחנו מכירים את התהליך, אנחנו יכולים לשפר או לשנות אותו.

זיכרון לטווח ארוך אינו שונה משאר התהליכים, אותם אנחנו עושים בראשנו. עד שלא נכיר אותו, לא נוכל לזכור יותר טוב. היצירתיות שלנו, אגב, תלויה בחלקה הגדול על היכולת ליצור הקשרים (אסוציאציות) והקבלות בין תחומים שונים בחיים.

ללא שיפור הזיכרון ויצירת ההקשרים הללו בין המידע שבתוכו, יהיה קשה לנו ליצור משהו חדש. הרי אנחנו לא יוצרים "יש מאין". ההשראה שלנו נובעת ממספר עצום של הצלבות בין מה שכבר יש שם ב"כספת" שלנו ומתוכן יוצרת משהו חדש.

איך זיכרון עובד?

במאמר הזה, אני מעוניין להתייחס לזיכרון (הפעם רק על  זכרון לטווח ארוך) ברמה שבה אנחנו יכולים לשלוט בו. לפני שאתן את השיטות שישפרו לנו את הזיכרון, עלינו קודם כל להבין כמה עובדות מרתקות על זיכרון:

א. זיכרון הוא כמו קור עכביש – ככל שהעכביש עובר שוב ושוב על קור העכביש שלו, כך הוא מתחזק. אותו הדבר אצלנו. ככל שאנחנו נזכרים בצורה מכוונת באותו הדבר, או שאנחנו עושים את אותה פעילות שוב ושוב, כך נזכור זאת יותר טוב.

ב. זיכרון תלוי במצב הרוח – הסיבה שאנחנו זוכרים יותר מילים של שירים מחומר למבחן, הן כי השיר נצרב ביחד עם תחושה. הצריבות הרגשיות, הן אלה שגורמות לזכרון ספציפי לצוף מעל כל השאר.

ג. זיכרון יכול להיות שגוי או שקרי – מחקרה של ד"ר אליזבת לופטוס מ-1996, הראה כי זיכרון יכול להשתל על ידי דמויות סמכותיות כמו לדוגמא בני משפחה, אשר מספרים לנו כי עשינו משהו בגיל קטן.

ד. זיכרון מושפע מפרשנות – לעתים, הפרשנות שלנו את האירוע משנה את הדרך שבה אנחנו זוכרים מה קרה. לעתים קרובות אם נשווה זכרון של חוויה דומה בין שני אנשים שחוו אותו, נקבל 2 גרסאות של מה שקרה. כל אחד מהם, אגב, יאמין שרק הגרסא שלו נכונה.

איך אפשר לחדד את הזיכרון ולשפר את היצירתיות?

כדי לחדד את הזיכרון ולשפר את היצירתיות, נרצה להשתמש ב-5 השיטות הבאות:

1. שינוי הדימוי – המודע שלנו ותת המודע שלנו מתקשרים האחד עם השני בעזרת דימויים. לכן, רצוי שנבדוק מהו הדימוי הקיים שלנו לזיכרון. כדי לעשות זאת, נמשיך את המשפט הבא "הזכרון שלי הוא כמו…".

עכשיו, נשים לב לתשובה שעלתה ומה היא מסמלת לנו. "מסננת" היא משהו מלא חורים שרק חלק מהחומר שמועבר בו אינו נופל בין החורים. "כספת" היא משהו שאפשר לאחסן בו דברים בצורה בטוחה, רק שהוא נעול בדרך כלל וצריך לפתוח אותו ידנית.

זיכרון צילומי למשל הוא נהדר לרוב. יש לו רק חיסרון אחד, אנחנו מצלמים תמונה. אם המידע רק מצולם, לא בטוח שנוכל ליצור איתו את ההקשרים הנדרשים כדי לשלב את מה שצולם בתוך שיחה.

אם הדימוי שלך לזיכרון אינו משרת אותך בצורה הטובה ביותר, אין זה פלא שהזכרון שלך מגיב בצורה תואמת. לכן, עלינו לחשוב על דימוי שיעביר לתת המודע הוראה טובה יותר לשימוש בזכרון שלנו.

למשל, הדימוי שלי לזיכרון הוא כדור שבנוי שכבות שכבות. המידע מחלחל למטה ועולה חזרה למעלה. בכל פעם שהוא מגיע לשכבה, מופקת ממנו משמעות אחרת. בצורה הזו, אני יכול להפיק מרוב המידע משהו שאוכל להשתמש בו יותר מאוחר.

2. שימוש בחוש – לכל אחד יש חוש אחד מועדף – ראייה, שמיעה או תחושה. כדי לדעת איזה חוש הוא המועדף שלנו נענה על השאלה הבאה: נניח שהיית במסעדה ויכולת לקחת מנה אחת בלבד. בתפריט ומצאת 2 מנות שבא לך לאכול. מה היית עושה כדי להחליט?

אם קודם דמיינת איך 2 המנות נראות ועל פי זה החלטת, החוש המועדף שלך הוא ראייה. אם קודם אמרת לעצמך משהו כדי להחליט, החוש המועדך שלף הוא שמיעה. אם קודם דמיינת רק את הטעם, או לחליפין הרגשת דחף לאחד מהם, המועדף הוא תחושתי.

וכן, אפשר לעשות את זה תוך שילוב בין החושים. השאלה היא מה החוש הראשון שבו השתמשת בתהליך. איך זה קשור לזיכרון?

ראייתיים יזכרו דברים שהומחשו להם ויזואלית ויצטרכו לראות איך דברים מתחברים אחד לשני. שמיעתיים יבינו דברים לעומק אם ישמעו מה הקשר ההגיוני בין הדברים. תחושתיים יצרבו יותר טוב את החוויה אם הם יחוו אותה או יוכלו לחבר אותה לחוויה אחרת שחוו.

3. שליטה במצב הרוח – מכיוון שהזיכרון שלנו הוא תלוי מצב רוח, יהיה לנו הרבה יותר קל להזכר במשהו, אם נהיה באותו מצב הרוח. הדרך הכי מהירה להכנס למצב רוח שניגע בה הפעם היא להזכר באירוע כלשהו שבו היינו במצב רוח הזה.

הכניסה למצב הרוח, תאפשר לנו לשלוף מידע יותר בקלות. אין לי יותר מדי מה להרחיב על זה, זה פשוט משהו שעושים ונהנים מהתוצאות שלו. אם למדת NLP, עוגן יכול להיות דרך מעולה להכנס למצב בשניות ולכן יכול להיות זרז זיכרון מעולה לזיכרון.

4. חלוקה ליחידות קטנות – רוב האנשים מאחסנים את כל הזכרון שלהם במקום אחד. זה כמו להכניס מעל מיליון דפים לחדר אחד מבלי לעשות סדר ואז לנסות לשלוף אותו. המידע שנמצא קרוב לדלת הוא זמין וכל השאר… צריך להשקיע זמן ומאמץ כדי לחפש אותו.

לכן, בכל פעם שאנחנו זוכרים משהו חדש, עלינו לתייג אותו. אם זה פנים של מישהו, נרצה לקרוא לו בשמו כמה שיותר תוך כדי שאנחנו מסתכלים עליו. כך הוא גם ירגיש חשוב וגם נזכור את שמו יותר טוב.

אם זה קטע מטקסט, נחשוב מה מגדיר את מה שאנחנו הולכים לקרוא ורק אז נתחיל לקרוא. בצורה זו, אנחנו מסדרים את המידע כך שיהיה קל לנו לשלוף אותו. כל מה שנצטרך לחשוב עליו הוא ההגדרה שבה השתמשנו והמידע יצוף בקלות.

עכשיו מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה, מה דעתך על המאמר ואילו תובנות קיבלת ממנו?

שבוע מעולה,
ליאור

ליאור ברקן

ליאור ברקן הוא בעלים שותף במשרד הפרסום AntiMarketing ומייסד הפורטל הישראלי ל-NLP ובית הספר הישראלי ל-NLP. בעברו, מילא ליאור מספר תפקידי ניהול בכירים בחברות תוכנה ופרסום והנחה פינה קבועה בתכנית הטלוויזיה "המקצוענים" בערוץ 10. במאמריו, ליאור מביא טיפים מתוך ניסיונו בן 2 העשורים ביישום כלי ה-NLP וכלים נוספים מעולם הפסיכולוגיה בעולמות העסקים, העברת ההכשרות והייעוץ.

רוצה לשתף את המאמר?

אולי יעניין אותך לקרוא גם את המאמרים הבאים:

8 Responses

  1. ליאור – הפוסטים שלך מאתגרים אותי. היות והחיים זה משהו דינאמי – הזכרון שלנו נוטה להיות כזה. לגבי מצב רוח – בעת דיכאון אנשים רואים דברים בצורה שונה וזוכרים אותם אחרת כאשר הם במצב מאוזן יותר. יש זכרונות שנמחקים או מודחקים על מנת להגן על האדם. למשל – במצבי דחק.
    לגבי אליזבת לופטוס – היא בהחלט דוגמה מאלפת – לפעמים הזכרונות שלנו משוכתבים. משהו שיש לקחת בחשבון. ואגב – במקרים כאלה אפשר להזכר באמצעים אובייקטיביים יותר או באמצעות טיפול לא מילולי המעלה את הזכרון האמיתי אל פני השטח.
    ליאור – משהו קורה לזכרון לאחר הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). האם ל – NLP יש מה לומר על זה?

    מעבר לזה – אצלי הזכרון הוא שילוב של זכרון חזותי ותחושתי. אני זוכרת טעמים, ריחות, מגע של בד, אני רגישה לשינויי גוונים ברמות מוזרות, אני זוכרת תאריכים טוב יותר ממספרי טלפון…. מאוד קל לי לקר תאריך לארוע היסטורי.

    רחל

    1. עד כמה שאני יודע, יש שימושים ל-NLP בעזרה לאנשים החווים (שלא נאמר
      סובלים מ) PTSD.

      בדרך כלל, לא מומלץ לאדם שלמד רק NLP לטפל באנשים שחווים PTSD
      ללא הכשרה טיפולית הולמת (פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית או פסיכיאטריה)
      מכיוון שלעתים חסר קצת ידע מעשי על התופעה, הסימפוטמים שלה והדרך
      שבה היא יוצרת את עצמה כל פעם מחדש (טריגרים ותבניות חשיבה).

      בנוגע לזיכרון, בוודאי שיכול להיות שאת משתמשת במספר חושים כאשר
      את נזכרת. השאלה היא במי מהם את משתמשת קודם כשאת צריכה נניח
      לבחור את המנות?

      ליאור

  2. מאמר מעולה, תודה רבה, בהחלט אשתמש בטיפ האחרון.
    "אם זה קטע מטקסט, נחשוב מה מגדיר את מה שאנחנו הולכים לקרוא ורק אז נתחיל לקרוא. בצורה זו, אנחנו מסדרים את המידע כך שיהיה קל לנו לשלוף אותו. כל מה שנצטרך לחשוב עליו הוא ההגדרה שבה השתמשנו והמידע יצוף בקלות."

  3. ממש אהבתי קודם כל.
    הבנתי איך זה משפר את הזיכרון אולם לא הבנתי מה הקשר לפיתוח היצירתיות.
    איך זה מפתח את היצירתיות בעצם?

    1. זו נקודה מעולה שכנראה התפספסה קצת במאמר. ככל שאנחנו מאחסנים את המידע בצורה יעילה יותר ומנחים את המוח שלנו (תוך שימוש באנלוגיה הנכונה) להצליב אותו עם מידע אחר, בפועל אנחנו מעודדים את המוח להשתמש במידע הזה גם מעבר לשימוש המקורי שלו.

      הרי היצירתיות שלנו נשענת על חיבורים חדשים של דברים שאנחנו מכירים, כהשראה, ומתוך כך הופכת את הישן לחדש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה לעבור קורס NLP ב-200 שקלים?

אם בא לך לקבל גישה לצילומי וידאו של הכשרות NLP שלמות וקורסי אונליין שיאמנו אותך בחומר הנלמד בעלות חודשית של 200 שקלים בלבד, זה הכפתור עבורך:

תפריט נגישות

אם המאמר הזה מעניין אותך, זה רק ההתחלה!

מה אפשר לקבל מאתנו ב-200 שקלים?

המאמרים הפתוחים מעולים. הם מלאים בכלים פרקטיים שיכולים לשפר לך את החיים. רק שקורסי ה-NLP באתר המנויים שלנו הם כבר ליגה אחת למעלה – הכשרות מלאות ב-NLP וקורסי אונליין שנבנו במיוחד כדי לקחת את כישורי קריאת שפת הגוף, המיומנויות החברתיות והשליטה העצמית שלך לשלב הבא. והמחיר? רק 200 שקלים חודשיים וכל התכנים פתוחים עבורך. מסקרן אותך לדעת על מה מדובר?