תובנות מרכזיות
- התמודדות עם כעס דורשת הבנה של המקורות שלו ושינוי תגובות אוטומטיות.
- שליטה בכעסים משפרת את מערכות היחסים הבינאישיות והעסקיות.
- טכניקות NLP (תכנות נוירו-לשוני) יכולות לסייע בשינוי דפוסי תגובה רגשיים.
- שינוי תנוחה או קצב נשימה יכולים להשפיע על מצב הרוח ולהפחית כעס.
היי, בשבוע שעבר דיברנו על 6 שיטות שכנוע שיעזרו לך לנצח בכל ויכוח. הפעם, אני רוצה לעסוק בנושא חשוב לא פחות: איך לא להתעצבן מהר. נבין למה זה בעייתי ואיך אפשר לשלוט בעצמנו טוב יותר.
מקור להשראה: למה אנחנו מתעצבנים מהר?
אנחנו, כבני אדם, לומדים איך להתנהג על ידי צפייה באחרים. אם יש לנו מודל לחיקוי טוב, נסתדר ברוב המקרים. אבל לעיתים, אנחנו נתקלים במצבים שאנחנו לא יודעים איך להגיב.
ההורים שלנו הם בני אדם, שלא קיבלו הוראות הפעלה עבורנו, כמו שאנחנו לא מקבלים עבור הילדים שלנו. הם מגיבים בצורה הכי טובה שהם יודעים, ואנחנו מחקים אותם מגיל צעיר. אם ילד רואה שאבא או אמא מתעצבנים ומגיבים בצורה אלימה (גם אם לא פיזית) כלפי משהו שמעצבן אותם, הוא סופג את זה. יכול להיות שהוא לא יוציא את זה בצורה מיידית, אבל ה"תוכנה" הזו יושבת לו בתת המודע.
ובינינו, אנחנו חיים בישראל, בירת העצבים העולמית. איך לא נתעצבן? כי אין לנו תמיד דוגמא אחרת. התנהגות שקולה, הגיונית ומנותקת רגשית נתפשת כאילו היא שייכת לאנשים קרים וחסרי רגשות. ואף אחד לא רוצה להיתפש ככזה. כולנו רוצים להיות נורמליים, לא משנה המוצא, האיזור או כמות הכסף שלנו.
מצד שני, אמצעי התקשורת ממלאים אותנו בדוגמאות להתנהגות אלימה (כי אלימות מביאה רייטינג), ואם זה לא מספיק, הם גם מלמדים אותנו איך להגיב – בציניות ובשנינות.
אני בעד שנינות, אבל כשאנחנו לומדים להגיב על כל דבר בצורה מיידית ואלימה, אנחנו פוגעים בעצמנו, באחרים, בפרנסה שלנו ובתחומי חיים נוספים. לכן, חשוב לדעת איך לא להתעצבן מהר.
למה דווקא אנחנו צריכים להגיב אחרת?
השאלה היא למה דווקא אנחנו צריכים להשתנות? הם הרי המעצבנים. בעולם אידיאלי, נוכל לגרום לכל אדם להתנהג כמו שנרצה. אבל אנחנו עוד לא שם.
בהנחות היסוד של ה-NLP, אנשים מגיבים בהתאם למפת העולם שלהם, כלומר, הדרך בה הם מפרשים את המציאות. אנחנו לא תמיד מגיבים למה שקורה, אלא משווים למשהו שקרה לנו בעבר ומגיבים כאילו זה אותו המקרה.
לדוגמה, לקוח שכר את שירותינו וביום התשלום מתקשר לחוץ ועצבני להתנצל ולומר שהוא ישלם רק בעוד 5 ימים. זה עשוי לעצבן אותנו. אם ב"מפת העולם" שלנו כבר קיים מקרה שבו מישהו דחה תשלום, ההשוואה תקרה אוטומטית והמחשבות ירוצו. יהיה קשה לא להילחץ, להתעצבן ולהגיב בהתאם.
אולי הוא בסדר ומנסה לפתור את הבעיה. אם נגיב בתוקפנות או נגרום לו להרגיש אשם, נפגע במערכת היחסים האישית והעסקית ונחבר בין התחושות השליליות האלו לשיחות עתידיות איתנו.
הדרך בה אנחנו נתנהג תשנה את ההתנהגות שלהם. לשמור על העצבים זה מתכון בטוח לתופעות פיזיולוגיות לא נעימות. גם אם הם לא נחמדים, להישאר עצבני זה פשוט להרעיל את עצמנו.
איך להתמודד ברוגע עם אנשים שמעצבנים אותנו?
כאשר נחליט שאנחנו רוצים לשלוט בהתנהגות שלנו, כדי להגיב בצורה שתשרת אותנו ואת תחומי החיים השונים, נוכל להשתמש בעקרונות הבאים:
- התמסרות בכבוד – זה קשור לעיקרון מנחה בחיים שלי. אם הם לא מגיבים אלינו אלא אל המפה הפנימית שלהם, אין טעם להתרגש מהתגובה שלהם. לכן, נגיב בצורה שמכבדת אותם כבני אדם, ואז נעצור לבדוק איך הם יגיבו לכך. בשלב הבא, נשקף את הדרך שבה הם מגיבים לאדם שנותן להם כבוד.
בצורה הזו, אנחנו לא מגיבים בזעם בצורה מיידית אלא מבצעים הערכת מצב שתעזור לנו לדעת בצורה שקולה יותר איך להגיב. - להפריד בין האינטואיציה לתגובה הרגשית – האינטואיציה בדרך כלל צודקת. אבל כשהיא מתערבבת עם רגש חזק, זה יכול להוביל לתוצאות הרסניות. גם אם האינטואיציה רומזת לנו שהאדם השני עשה משהו לא נכון, תגובה חפוזה היא לעתים רחוקות התגובה הנכונה. לא חייבים לספור עד 10, אבל אפשר לחכות קצת. אם ניקח את המידע שקיבלנו מהאינטואיציה ונצליב אותו עם מידע נוסף, נעשיר את המפה שלנו ונתכנן את הדרך החכמה ביותר להגיב.
- להפריד בין האדם להתנהגות – עקרון יסוד של ה-NLP אומר שאדם הוא לא ההתנהגות שלו. באותו הרגע שאדם מעצבן אותנו, אנחנו מלבישים עליו את תוצאת ההתנהגות שלו (הוא עצבן אותנו) והופכים אותו לאדם מעצבן. אדם הוא יותר מההתנהגות שלו, ואנחנו צריכים לזכור את זה. כשמתעצבנים על ההתנהגות שלו, חשוב לזכור שאנחנו לא כועסים עליו אלא על דרך ההתנהגות ולכן עלינו להגיב בצורה מידתית. שאלה כמו "מה אתה מקווה להשיג בלצעוק עליי?" עשויה לרמוז לנו לפעמים מה הוא חווה כרגע ולפעמים אפילו לתת לנו רמז לפתרון המצב.
- להתמקד במערכת היחסים – אם נחשוב על דרך ההתנהגות וכמה הוא עצבן אותנו, רק נכעס יותר. במקום זה, נשים במרכז את מערכת היחסים שלנו איתו. אם נחשוב על הסיבה שבגללה אנחנו עובדים איתו או נמצאים איתו בקשר, יהיה לנו הרבה יותר קל לנווט את השיחה לכיוון רגוע יותר ולשיתוף פעולה. הוא לא האויב שלנו, ואפשר להשיג הכל בלי זעם וטונים גבוהים.
- לשנות זווית ישיבה – לכל מצב רוח יש את היציבה שלו. כשאנחנו שמחים או רגועים, יהיה לנו קשה להרגיש כעס. לכן, כשמרגישים שהכעס עולה, נשנה ישר את זווית הישיבה שלנו לזו של מצב הרוח שאנחנו רוצים להרגיש. כך, נוכל לסכל את הכעס ולאפשר למצב הרוח המתאים לעלות יותר בקלות.
- לנשום בקצב נכון – כשאנחנו כועסים, אנחנו נושמים בקצב ובעומק קבועים. אם נשים לב לדרך שבה אנחנו נושמים בזמן כעס (נשימות בינוניות ומהירות), נוכל לשנות את הנשימה לכזו רגועה יותר. כדי לשנות קצב נשימה, נתחיל ממנו, ניקח אותו עוד קצת בכיוון ההפוך מהשינוי (אם רוצים שהוא יהיה איטי, אז בהתחלה מאיצים אותו) ורק אז נשנה אותו.
- לצאת להפסקה זריזה – אם אפשר, כדאי לקטוע את הסיטואציה לזמן קצר ולחזור אליה אחרי שניה. עצם שבירת תבנית השיחה, מאפשרת לנו להתנתק ולחזור קצת יותר רגועים. אפשר ללכת לשירותים, להציע להביא משהו לשתות. הסחת הדעת הזו, לעתים קרובות, מצילת חיים ומאפשרת לשני הצדדים להפסיק את ההתלהמות ולחזור לדבר בטונים רגועים.
שאלות נפוצות (FAQ)
- מהם הגורמים העיקריים להתעצבנות מהירה?הגורמים כוללם לחץ, עייפות, חוסר שינה, חוסר תקשורת, תסכול מצטבר וחוויות עבר שליליות.
- אילו טכניקות נשימה יכולות לסייע בהרגעה מיידית?טכניקות כמו נשימה סרעפתית (נשימה עמוקה מהבטן) ונשימה בקצב של 4-7-8 (שאיפה לארבע שניות, עצירת נשימה לשבע שניות ונשיפה לשמונה שניות) יכולות להרגיע את מערכת העצבים.
- כיצד ניתן לשנות את נקודת המבט כדי להפחית כעס?נסו לראות את הצד השני של הסיפור, להבין את המניעים של האדם השני ולזכור שרוב האנשים לא מנסים בכוונה לעצבן אותנו.
- מהן ההשלכות של כעס תכוף על הבריאות הפיזית והנפשית?כעס תכוף קשור לסיכון מוגבר למחלות לב, לחץ דם גבוה, דיכאון, חרדה ובעיות שינה.
זהו להיום. מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה, מה דעתך על המאמר?
שבוע מעולה,
ליאור
קישורים פנימיים מומלצים:
31 תגובות
תודה נעמי!
כרגיל, ממקד ומנחה. יאללה תתחילו כבר את המסטר.
יהיה כיף לראות אותך שם 🙂
תודה רבה
מעניין מאוד
תודה אבי!
שווה לנסות
תודה שרי!
ליאור. מקסים והגיע בדיוק בזמן.
תודה אלחנן, שמח שיכולתי לקלוע למטרה!
מאמר מעולה ליאור, כמות הידע שיש לך היא אין סופית.
תודה עידן, שנה אזרחית טובה!
ליאור. אתה מאגר של ידע ויצירתיות, שופע רעיונות עם פוטנציאל פנומנטלי
תודה איש
בתור בן אדם שלא תמיד מצליח לשלוט על עצמו ולכן חוקר את הנושא הזה הרבה רוב העצות פה מוכרות, אך הויריאציה והדוגמאות הנפלאות ממש עוזרות להבין את הדברים לעומקם תודה רבה לך.
בכיף רפאל. שמח שיכולתי לעזור למקד 🙂
איך לשלוט בעצבים כמה טיפים כדאי לקרוא.
היי ליאור.
אני מקווה שאתה עדיין קורא תגובות להפוסט.
אני אשמח אם תוכל להתייחס לעניין התרגול של הפעולות שתארת.
מקרים של איבוד שליטה עצמית קורים פעם ב… ועד שהם קורים אתה לא ממש זוכר את מה שקראת ולא מצליח ליישם את זה.
רק בדיעבד אתה מבין שהיית צריך לפעול אחרת.
בשביל להטמיע את דרכי הפעולה האלה צריך לתרגל אותם. אבל איך? נבקש מאנשים שיעצבנו אותנו? 🙂
אני אשמח לטיפים איך להטמיע את הידע הזה מספיק עמוק בתודעה כדי שכשיקרה מקרה של כמעט איבוד שליטה, נוכל בקלות לשלוף אותו ולנהוג לפיו.
תודה
היי,
אם אין לך מצבים ביום יום שבהם אתה יכול להשתמש בפעולות שמפורטות, ניתן להשתמש בדמיון כדי להטמיע את התהליך.
כאשר אתה מדמיין פעולה מסוימת בצורה חיה ככל האפשר (דרך העיניים שלך, צבעונית, כולל מה שאתה שומע ומרגיש), תת המודע מתייחס לכך כאילו שזו פעולה אמתית.
כדי לתרגל את הלך החשיבה שבכל תהליך, ניתן לדמיין אותם שוב ושוב. זה אמנם לא תחליף ליישום מודע של הפעולות במציאות ועם זאת, זה בהחלט עוזר.
לא הסברת איך גורמים לקרציה להפסיק להציק.. הסברת איך להירגע, שזה נחמד, אבל לא מספיק.. עם זה חוזר שוב ושוב אז מה זה שווה?
דניאל,עצם היכולת שלך להגיב מתוך שיקול דעת ולא מתוך פרץ רגשות היא הדבר המהותי ולא הרגיעה עצמה.
בינינו, אין פתרון אחד ש"יגרום לקרציה להפסיק להציק". יש אנשים ששינוי הגישה שלך יגרום להם להירגע. יש אנשים שתוכל לחתוך מהחיים שלך. יש גם כאלה שתיאלץ להסתדר איתם.
לכן, השינוי צריך להתחיל קודם משינוי הגישה שלך ואז לבחור איך תרצה להתמודד איתם, כשאתה לא חושב מתוך העצבים.
מקווה שעזרתי למקד,
ליאור
אני בתור ילדה שלא שולטת בכעסים שלה , וישר משחררת את האגרוף לפנים , רוצה להודות , אלה עצות נהדרות שאני מקווה שיצליח לי לנסות אותם , זה חכם לעשות את זה.. תודה 😀
דקירות בישבן מרגיעות את רוב המעצבנים
גם זו שיטה. פשוט לא הראשונה שהייתי מכוון אליה, בהנחה שזה מישהו שהייתי צריך לפגוש שוב 🙂
לא הבנתי איך אפשר לשקף תגובה בכבוד בסעיף 1 האם אפשר הסבר או דוגמה?
היי סיון, בעיקרון זה מאוד פשוט. גם אם אדם מתייחס אליך שלא בנימוס, תניחי לרגע שזו תגובה שקשורה למצב הרוח שבו הוא נמצא ולא משהו אישי כלפיך. חייכי אליו בעדינות, תקשיבי לו ותתייחסי אליו בכבוד (למרות שהוא לא כיבד אותך לפני רגע). אז, שימי לב לתגובה שלו. אם הוא נרגע (כמובן שרצוי לא להגיד לו להרגע) ומתייחס אליך כרגע בצורה מכבדת (מנומסת/ חברותית/ משתפת פעולה) תתייחסי אליו בצורה דומה. אם הוא לא, גם כאן תתייחסי אליו בצורה דומה, שדומה להתנהגותו.
שלום,
בתקוה שאתה עדין מסתכל על התגובות של הפוסט,
אני עובדת בתמיכה טכנית. ויש הרבה פניות לא הכי נעימות… בלשון המעטה..
אשמח לקבל עצות לאיפוק ושליטה עצמית – יומיומי.
תודה:)
היי,
לפני שאפנה לטיפים נוספים, אשמח לדעת אם יישמת את אלה שבמאמר 🙂
היי,
האם התגובות האלה מתאימות גם לבן זוג שהוא אלים מילולית?
הן מתאימות ואני ממליץ בחום גם על המאמר הבא: 5 עקרונות פשוטים שאנשים מצליחים מיישמים כדי להתמודד נכון עם אנשים שליליים
היי ליאור. ראשית תודות על התכנים המושקעים והמאוד מיוחדים.
רציתי לברר:
קורה ואני מגיע לאירוח אצל והורי ובביהכנ"ס יש יהודי שמשרה אוירה מאוד לא נעימה במקום. בפועל בא לידי ביטוי בכך שהוא מרשה לעצמו להעיר למי שבא לו. אבל ההערה בעיקר מגיעה בצורה של שליטה על רגשות הציבור כמו לדוגמא ששומע מי שמגביה קולו שלא לרוחו ואז עושה לו שששששש. אז נכון שהכי קל לומר: "אל תתיחס, תחשוב שהוא משוגע" וכע"ז הדרך אבל בפועל למי שידו בתחום הרגשי/נפשי מבין שיש כאן איזו שהיא הפעלת מניפולציה שעושה לא טוב.
ובהחלט אני נבוך בעניין איך/כיצד להגיב בסיטואציה. אין לי בעיה להגיב לו באופן אסרטיבי ותקיף. רק שאני מאוד מתחבט "מה" להגיב. כדי שזה יהיה שוה את המאמץ ואת ההשקעה ולא רק לטווח הקרוב ולמען הציבור כולו. או על מה אני צריך לעבוד על עצמי לשם כך? אני מוכן לעשות כל מה שצריך כדי לצלוח ברוגע ושלוה את המיפגש והסיטואציה.
תודה הערכה וברכה מראש, איתן.
היי איתן,
השאלה היא על מה ומי אתה יכול להשפיע בבית הכנסת. לפעמים, שיחה קצרה עם מי שקובע את הכללים (מתנצל, אני לא מבין ב"פוליטיקה" הפנימית בבתי כנסת) יכולה להוביל לכמה מילים בתחילת התפילה לבקש מאנשים להימנע מכל מני השתקות (בכוונה לא לציין מי בדיוק כדי לא לעורר אנטגוניזם). זה מה שאני הייתי עושה בתור התחלה. לפי מידת שיתוף הפעולה, אפשר לדעת איך להמשיך. אשמח לעזור ולכוון בכל מה שאוכל.